משמעות חברותו של נלסון מנדלה במפלגה הקומוניסטית של דרום אפריקה

ביום בו מת נלסון מנדלה, חשפה המפלגה הקומוניסטית של דרום אפריקה (מקד"א) עובדה אותה הכחישה משך שנים רבות: נלסון מנדלה היה חבר המפלגה. יתרה מזאת, בעת מעצרו – הוא היה חבר הוועד המרכזי. בהודעה שפרסמה מקד"א נכתב: "בעת שנעצר באוגוסט 1962, נלסון מנדלה היה לא רק חבר במפלגה הקומוניסטית של דרום אפריקה, שפעלה אז במחתרת, אלא היה גם חבר בוועד המרכזי של המפלגהלאחר ששוחרר מהכלא ב-1990, החבר מנדלה המשיך להיות ידיד קרוב של הקומוניסטים, עד ימיו האחרונים".

 2013-12-17_192447

נלסון מנדלה רוקד בפסטיבל של המפלגה הקומוניסטית של דרום אפריקה (צילום: המפלגה הקומוניסטית של דרום אפריקה)

מנדלה עצמו הכחיש מספר פעמים כי היה חבר במפלגה. בנאום ההגנה שלו, ב-24 באפריל 1964, טען כי אינו קומוניסט, אלא פטריוט אפריקאי. ניתן להסביר דברים אלה בכך שמנדלה ושאר הנתבעים במשפט נלחמו, למעשה, על חייהם, ולפיכך – נאחזו במה שיכלו כדי להקל בעונשם. יש לזכור, כי הם ניצבו בפני אישומים כבדים ביותר, ובכלל זה – הטמנת מטעני חבלה.

מה שקשה יותר להבין הוא, מדוע מקד"א והקונגרס הלאומי האפריקאי לא חשפו עובדה זו שנים לאחר מכן, לאחר שמנדלה שוחרר מהכלא ומשטר האפרטהייד קרס? שני הארגונים מילאו פיהם מים בנושא. חברותו של מנדלה במפלגה הקומוניסטית נחשפה רק ב-2011, לאחר עבודת מחקר מעמיקה של ההיסטוריון הבריטי סטיבן אליס, שהסתמכה על ראיונות אישיים ועל נבירה בארכיונים שנפתחו לציבור.

מה ניתן ללמוד מחברותו של מנדלה במפלגה הקומוניסטית? מדובר בעובדה חשובה ביותר. מספיק לקרוא ברפרוף מקצת ממסמכי העמדה העדכניים של הקונגרס הלאומי האפריקאי, כדי לזהות את השפעתה של המפלגה הקומוניסטית ושל רעיונותיה. בנייר העמדה החשוב שאומץ ב-2007, העוסק באסטרטגיה ובטקטיקה של הקונגרס הלאומי האפריקאי, נכתב כי דרום אפריקה הייתה "קולוניאליזם מסוג מיוחד, שבו הן הקולוניזטור והן העם הילידי חיים בטריטוריה משותפת". ניסוח זה לקוח, כמעט מילה במילה, מהמצע שפירסמה מקד"א ב-1962.

כמובן, דרום אפריקה אינה מדינה סוציאליסטית. מרכזי הקניות המפוארים שלה, והאופן בו מנוהלים המפעלים והמכרות, מזכיר יותר את ארה"ב מאשר את בריתהמועצות. אולם חבריו הוותיקים לדרך של מנדלה הטביעו את חותמם על דרום אפריקה של ימינו.

חוקת דרום אפריקה, לדוגמא, אשר אומצה ב-1996 ביוזמת הקונגרס הלאומי האפריקאי, מביעה מחויבות עמוקה לרעיון של בניית חברה שוויונית, ללא הבדלי גזע. אך ההיסטוריה הייתה יכולה להתפתח גם אחרת. הייתה תקופה, בתחילת הדרך, בה הקונגרס הלאומי האפריקאי פלירטט עם רעיונות של לאומנות שחורה, המכוונת נגד הלבנים.

מנדלה עצמו, בנאום ההגנה במשפטו, תיאר כיצד התפתחו עמדותיו, שהיו אנטיקומוניסטיות בראשית דרכו הפוליטית: "הצטרפתי לקונגרס ב-1944, ובצעירותי החזקתי בדעה שהמדיניות המאפשרת לקומוניסטים להצטרף לקונגרס, ושיתוף הפעולה ההדוק ששרר לעיתים בנושאים מסוימים בין הקונגרס למפלגה הקומוניסטית, יביאו לטשטוש מושג הלאומיות האפריקאית. באותו זמן הייתי חבר בברית הנוער של הקונגרס הלאומי האפריקאי, והייתי בין אלה שהציעו לסלק את הקומוניסטים מהקונגרס".

השינוי בעמדותיו של מנדלה היה איטי. ב-1943 נרשם לאוניברסיטה ביוהנסבורג, והיה הסטודנט השחור היחיד בפקולטה למשפטים. חוויה זו הייתה עלולה להיות חוויה קשה ומנכרת. אך בעודו לומד שם, התיידד עם קבוצה מגוונת של שחורים ולבנים שלמדו באוניברסיטה, וביניהם ג'ו סלובו, רות פירסט, ואחרים. כולם היו פעילים בשמאל. בהדרגה, עמדותיו של מנדלה השתנו. כפי שתיאר זאת, שנים לאחר מכן, במשפטו:

"משך עשורים רבים היו הקומוניסטים בדרום אפריקה הקבוצה הפוליטית היחידה שחבריה היו מוכנים להתייחס לשחורים כאל בני אדם וכאל שווים. הם אלה שהיו מוכנים לסעוד בחברתנו, לשוחח איתנו, לחיות ולעבוד איתנו. הם היו הקבוצה הפוליטית היחידה שהייתה מוכנה לפעול עם אפריקאים שחורים למען השגת זכויות פוליטיות ולמען הכרה חברתית".

בזכות ההיכרות והעבודה הפוליטית המשותפת עם הקומוניסטים, השתנו העמדות לא רק של מנדלה עצמו, אלא של הקונגרס הלאומי האפריקאי כולו. בלעדי תרומה זו שתרמו הקומוניסטים, אין זה מובן מאליו שהקונגרס הלאומי האפריקאי היה מאמץ ב-1955 את "אמנת החירות", שנפתחה במילים: "דרום אפריקה שייכת לכל מי שחיים בה, שחורים ולבנים".

בעוד אנו מתאבלים על מותו של מנדלה, עלינו לזכור ולהוקיר את התפקיד החשוב שמילאו הקומוניסטים, שהתיידדו עם האדם הדגול הזה והשפיעו עליו.

מרטין פלאוט

 

מרטין פלאוט הוא מרצה באוניברסיטת לונדון. המאמר פורסם במקור בשבועון הבריטי

"ניו סטייטסמן" בשבוע שעבר והוא פורסם בשפה

העברית בגיליון השבוע של "זו הדרך"

http://maki.org.il/he/wp-content/uploads/2013break/12/G49_2013.pdf