משבר אוקראינה והקרב על השליטה בשווקים

      שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, אמר בסוף השבוע כי ארצו מתכוונת לסיים את תהליך הסיפוח של חצי האי קרים תוך שבוע. מנגד, אמרה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל כי האיחוד האירופי עשוי להחריף את הסנקציות נגד רוסיה.

     פוטין נשא נאום תקיף בפני הפרלמנט הרוסי (הדומה), בו הבהיר כי קרים הייתה ותהיה חלק מרוסיה, וגינה במלים חריפות את התנהלות המערב באוקראינה, ואת "הצביעות הבינלאומית ביחס לקרים". בנאומו הזכיר פוטין את "המלחמה הפטריוטית הגדולה" שניהלה ברית המועצות נגד גרמניה הנאצית,  ורמז כי מדובר במערכה נוספת באותה מלחמה נגד הפאשיזם.

2014-03-23_200340

חיילים רוסים ברחובות סבסטופול, כפי שצולמו בסוף השבוע (צילום IPS)

    דקות ספורות לאחר הנאום, חתמו פוטין, ראש עיריית סבסטופול וראש ממשלת קרים על הסכם במסגרתו יצטרף חצי האי לפדרציה הרוסית. התחנה הסופית בדרך לסיפוח הרשמי, הייתה ההצבעה בדומה שנערכה למחרת, בה התקבלה ההחלטה כמעט פה אחד. רק נציג עצמאי אחד התנגד. יצוין שכל חברי סיעת המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית תמכו בסיפוח.

    על פי ההחלטה, הסיפוח ייכנס לתוקף באופן מיידי, אבל תקופת המעבר תימשך עד סוף שנה זו, במהלכה יהפכו קרים וסבסטופול להיות החברות ה-84 וה-85 בפדרציה הרוסית. כצפוי, הממשלה הימנית-קיצונית של אוקראינה – שהוקמה בעקבות ההפיכה לפני למעלה מחודש – גינתה בחריפות את הצעד. סגן נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, הודיע כי בקרוב יוטלו סנקציות נוספות על רוסיה, ואילו בריטניה וצרפת הודיעו שהן משעות את שיתוף הפעולה הצבאי עם רוסיה.

סיבה למסיבה בנאט"ו

     סיפוח חצי האי קרים החזיר את הצבע ללחיי ראש ממשלת דנמרק לשעבר, מזכ"ל נאט"ו אנדרס פוג רסמוסן. בנאום שנשא ביום רביעי שעבר (19.3) במכון ברוקינגס בוושינגטון, אמר לשומעיו: "אנו חיים בעולם אחר מזה שהיינו בו לפני חודש". הפלישה הרוסית לשטח אוקראינה, הזהיר, אינה מקרה מבודד. בהמשך נראה "ניסיונות להשיב את השעון לאחור, לשרטט גבולות חדשים ולהשתלט על שווקים" ("הארץ", 21.3).

    הינתקות קרים מאוקראינה וסיפוחה לרוסיה הציבו אתגר חדש־ישן בפני הברית הצבאית הצפון-אטלנטית (נאט"ו), שבשנים האחרונות התקשתה להסביר לעולם מה בדיוק תפקידה. במשך יותר מארבעה עשורים, שימש נאט"ו כמפקדה של האימפריאליזם המערב-אירופי והצפון-אמריקאי, לאחר שהוקם במטרה להוות איום צבאי על ברית המועצות ועל הארצות הסוציאליסטיות במזרח אירופה.

    מאז הוקמה נאט"ו ב-1949 ועד התפרקות ברה"מ ב-1991, לא יצאה נאט"ו לאף מבצע צבאי. המלחמות התרחשו בזירות רחוקות, דוגמת וייטנאם וקוריאה. נאט"ו שמרה על האינטרסים של ממשלות ההון בארה"ב ובמערב אירופה בלי לירות אף לא כדור אחד.

    הפעם הראשונה והיחידה שהופעל סעיף 5 באמנת נאט"ו – אשר דורש ממדינות הברית לבוא לעזרת חברה מותקפת – הייתה לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001. המלחמה שהכריזה ארה"ב באפגניסטן הייתה באופן רשמי תחת מטריית נאט"ו. נוסף לאפגניסטן, נאט"ו יזמה תוקפנות גם ב-1999 נגד העם הסרבי ביוגוסלביה וב-2011 נגד העם בלוב.

מחלקים את העוגה

    ההערכה של מזכ"ל נאט"ו רסמוסן, לפיה רוסיה מנסה לשרטט גבולות חדשים ולהשתלט על שווקים, היא בשורש המחלוקת בין שני הצדדים.  במילים אחרות, המחלוקת בין האיחוד האירופי וארה"ב מצד אחד לבין הפדרציה הרוסית מצד שני, נסובה סביב השאלה: איזה אימפריאליזם יקבע וישפיע על הכלכלה והפוליטיקה באוקראינה?

    לא עברו שתי יממות מאז נאומו של רסמוסן, וכבר הכריז ראש ממשלת רוסיה, דימיטרי מדבדב, כי אוקראינה צריכה לשלם לרוסיה חוב בסך 11 מיליארד דולר עבור אספקת גז. זאת לאחר שלטענתו הסכמי חרקוב – במסגרתם מספקת רוסיה לאוקראינה גז במחיר זול – אינם בתוקף יותר.

    ממש באותו יום, חתמה ממשלת אוקראינה על הסכם שיתוף פעולה פוליטי וכלכלי עם האיחוד האירופי – אותו ההסכם שנדחה בנובמבר בידי הנשיא האוקראיני המודח, ויקטור ינוקוביץ'. ראש הממשלה האוקראיני בפועל, אלכסנדר טורצ'ינוב, חתם על ההסכם בבריסל. כבר ב-1848 כתבו קרל מרקס ופרידריך אנגלס ב-"מניפסט המפלגה הקומוניסטית", כי אחת הדרכים בהן פועלת הבורגנות כדי להתגבר על המשברים התכופים הפוקדים את הכלכלה הקפיטליסטית, היא ההשתלטות על שווקים חדשים. נראה, כי זו היא גישתם של בעלי ההון באיחוד האירופי וברוסיה, אשר מתכננים לבזוז את אוקראינה.

ממשלה בלי לגיטימציה

    הממשלה שמכהנת כעת בקייב, אשר הוקמה בתמיכתם הפעילה של האיחוד האירופי וארה"ב, היא הממשלה היחידה ביבשת אירופה בה מכהנים שרים ניאו-נאצים. הממשלה פועלת כדי לעודד רגשות לאומניים עזים, וכן הלכי רוח אנטי-קומוניסטיים ואנטי-רוסיים.

    אומנם הממשלה הבטיחה לקדם את צירופה לאיחוד האירופי של אוקראינה, מוכת המשבר הכלכלי, אך מנהיגי האיחוד האירופי אינם ממהרים לפרוע את הבטחותיהם לימין האוקראיני. הסכם סחר חופשי יהיה צעד חשוב בכיבושה הכלכלי של אוקראינה בידי האיחוד האירופי. אך גם הסכם זה, אם יאושרר בחודש מאי, עדיין רחוק מאוד מלהוביל את אוקראינה לשורות האיחוד האירופי, שבעצמו סובל מזה שש שנים מהמשבר הקפיטליסטי הקשה.

    חשוב לזכור, כי הממשלה הזמנית לא עלתה לשלטון בבחירות, אלא בהפיכה, ומתרבים הסימנים לכך שבין המתקוממים בכיכר מיידן שבקייב מתגברים הקולות שאינם רואים בממשלה ובמפלגות המרכיבות אותה את הכתובת למצוקותיהם. בעוד סיפוח קרים לרוסיה נעשה תוך תמיכה פעילה מצד חלק גדול מאוכלוסיית חצי האי, הממשלה הזמנית בקייב לא קיבלה מנדט מאזרחי אוקראינה.

הקומבינה האימפריאליסטית

    אומנם המשבר האוקראיני לווה ברטוריקה מלחמתית מצד מנהיגי כל המעצמות, אולם אין להוציא מכלל חשבון את האפשרות שבין הצדדים ישנה הסכמה בדבר חלוקת הארץ: קרים לרוסיה, אוקראינה למערב, ואילו האזורים המזרחיים, שם יש רוב לדוברי הרוסית, ימשיכו להיות בריבונות אוקראינית, אבל תוך טיפוח קשרי מסחר עם רוסיה.  ואת מי לא הביאו המנהיגים בחשבון בקומבינה האימפריאליסטית? כמובן, את האינטרסים של העמים.

    על פי "לה מונד" (21.3), קרן המטבע הבינלאומית – המייעצת לממשלה הזמנית בקייב – מכינה תכנית צנע חסרת תקדים, במטרה "להבריא את הכלכלה". מאחורי מסך העשן בדבר זכותה של אוקראינה "לריבונות לאומית ולעצמאות", מכינים כלכלני קרן המטבע שורה של צעדים שיהפכו את המדינה למושבה כלכלית מערבית. זאת ממש כפי שניסתה הקרן לעשות במשך עשרות שנים במדינות אמריקה הלטינית.

א"ד

 

המאמר התפרסם בגיליון השבוע של "זו הדרך". בגיליון ניתוח נרחב על המשבר באוקראינה ועל סיפוח קרים בידי רוסיה