מרכז אדוה לשרים: אין להטיל את הצלת התקציב על העובדים

 

ערב הדיון בממשלה על הצעת התקציב לשנת 2010-2009 שיגר מרכז אדוה מכתב אל כל השרים ובו הקריאה "לא לתת יד לפתרון  מצוקת התקציב באמצעות הקפאת שכר העובדים במגזר הציבורי". לדברי מרכז אדוה הקפאת שכר שכזאת משולה לפגיעה במעמד הבינוני והנמוך בישראל, שעמו נמנים רוב עובדי המגזר הציבורי. מעמדות אלה הם גם הנפגעים העיקריים מן הקיצוצים הרבים שהוכרזו ביום 6.5.2009.

 

עוד נכתב בפניה לממשלה כי העובדים בישראל לא הספיקו ליהנות מגל הצמיחה שידע המשק בשנים 2008-2003. במהלך מרבית העשור האחרון ירד חלקם של העובדים בהכנסה הלאומית, מ-66% ב-2000 ל-62% ב-2008. מדובר בסכומים משמעותיים: ב-2008 עמדה ההכנסה הלאומית של ישראל על 617 מיליארד ₪. אחוז אחד מזה היה 6.16 מיליארד ₪. אילו עמד חלקם של העובדים בעוגה של 2008 על 66%, כפי שהיה בשנת 2000 (ולא על 62%, כפי שהיה בפועל), היו העובדים מקבלים ב-2008, כקבוצה, 24.6 מיליארד ₪ נוספים. לצורך המחשה: אם נחלק את הסכום הזה במספר הכולל של כוח העבודה בישראל – ב-2008, כ-2.957 מיליון (כולל עובדים לא ישראלים) – נמצא, כי באותה שנה עשויים היו כל עובד ועובדת לקבל, בממוצע, תוספת של 8,319 ₪, או כ-693 ₪ לחודש.

 

עבור המעסיקים, לעומת זאת, העשור הנוכחי היה טוב. אמנם, במהלך משבר האינתיפאדה ירד חלקם בהכנסה הלאומית מ-13% ב-2000 ל-9% ב-2002 אלא שכבר ב-2003 חזר חלקם לרמתו הקודמת ומאז ואילך הוא המשיך לגדול וב-2008 הוא עמד על 15% – גבוה יותר מאשר ב-2000.

גם הסכומים הכספיים מצביעים על האי שוויון בהתחלקות ההכנסה הלאומית: בין 2000 ל-2008 גדלה ההכנסה הלאומית ב-26%, חלקם של המעסיקים ב-47% וחלקם של העובדים ב-19% בלבד.

 

במרכז אדוה הדגישו בפנייה ש"הנה עתה, בזמן שהממשלה, בידה האחת, מבקשת מההסתדרות להסכים להקפאת שכר, בידה השנייה היא מציעה למעסיקים הפחתת מסים – על אף ההתנגדות של בנק ישראל, על אף שטובי הכלכלנים בעולם חולקים על מדיניות שכזאת בעת הזאת ועל אף שבארצות המערב דווקא מעלים מסים, בייחוד על עשירים. לא זו בלבד שהממשלה דבקה בהשלמת תכנית הפחתת המסים שהחלה ב-2003 אלא שהיא מבקשת להנהיג הפחתה נוספת במסגרת תכנית לשנים 2017-2010. נזכיר כי הפחתת המסים שהחלה ב-2003 גרעה כבר סכום מצטבר של כ-36 מיליארד ש"ח מהכנסות המדינה בשנים 2009-2003. נזכיר עוד כי אותה הפחתה היטיבה מאוד עם העשירונים הגבוהים: היא הוסיפה סכום שנתי של 41,000 ש"ח להכנסתו של שכיר בעשירון העליון וסכום שנתי של 78,000 ש"ח לשכיר במאון העליון. זאת, לעומת מספר אלפי ש"ח שנוספו לעשירונים 4 עד 6".