החיסכון הפנסיוני נועד להעניק לעובדים ולעובדות מקור הכנסה יציב לתקופה שלאחר הפרישה מעבודה. אבל מאז 1995, ייעוד זה הולך ומפנה מקומו לייעוד שונה: הבטחת אשראי למגזר העסקי והבטחת הכנסות נאות לחברות הביטוח המנהלות את קרנות הפנסיה החדשות. כך עולה מנייר עמדה שמפרסם מרכז אדוה, שנכתב על ידי ברברה סבירסקי וד"ר שלמה סבירסקי.

מאז 1995 מופנה חלק גדל והולך של כספי הפנסיה לשוק ההון – כיום, 70%. התוצאה היא כפולה: מצד אחד, עמיתי הקרנות אינם יודעים עוד, כבעבר,  מה יהיה גובה הפנסיה החודשית שיקבלו; מצד שני, האשראי העומד לרשות המגזר העסקי גדל, בין 2003 ל-2007, מ-528 מיליארד ש"ח ל-729 מיליארד ש"ח – גידול של 38%. בתוך זה, הגידול הרב ביותר נרשם באשראי שהעניקו "המשקיעים המוסדיים" ובראשם קרנות הפנסיה: מ-56 מיליארד ש"ח ל-190 מיליארד ש"ח – גידול של 240%.

הפרטת קרנות הפנסיה לטובת חברות הביטוח פגעה עוד בביטחון של העובדים לעת פרישה, משום שחברות הביטוח נוטלות כיום לעצמן בין 15% ל-20% מכספי הפנסיה, בשני אופנים: האחד, דמי ניהול גבוהים מבעבר, שיכולים להגיע עד 11% מהפרשות העמיתים, אך עומדים בממוצע על כ-6%; השני, גביית דמי ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח שארים. עלות שני הביטוחים משתנה בהתאם לגיל, מין וכיו"ב: היא יכולה לעמוד, עבור גבר בן 30, לדוגמא, על 7% מההפרשה, ועבור גבר בגיל 50 על 15%. עלות זו אינה מוכרת דיה בציבור, והנגישות לנתונים בעייתית.

מבחינת העמיתים, התוצאות שחברות הביטוח השיגו בשוק ההון עבור כספם אינן מצדיקות את דמי הניהול הגבוהים: בשנים 2008-2004, הרווח הממוצע של קרנות הפנסיה החדשות היה 299 ש"ח (על הפרשה שנתית של 1,000 ש"ח) וכאשר מפחיתים את דמי הניהול, הרווח מתבטל כמעט לחלוטין. לעומת זאת, אילו המשיכו כספי הפנסיה להיות מושקעים באג"ח ממשלתיות, היו העמיתים רושמים צבירה יפה: בריבית של 4.8% (הריבית שהממשלה מבטיחה מאז 2003 ל-30% מכספי הפנסיה) הם היו צוברים 768 ש"ח ובריבית של 5.57% (הריבית שנהגה עד 2003), הרווח היה 900 ש"ח.

המחברים מציעים שקרנות הפנסיה תבטחנה לחוסכים ריבית מינימאלית, כפי שנהוג בשוויץ. מצד שני, הם מתנגדים להצעת האוצר לפצל את ההשקעות – תיק מסוכן יותר לצעירים, ותיק מסוכן פחות לעומדים לפני פרישה. המחברים שוללים גם את הצעת האוצר לבטל את מסלול ההשקעה הכללי ולחייב עמיתים לבחור מסלול השקעה אישי: מרבית העמיתים אינם מצוידים בידע ובמידע הדרושים לכך. במקום זאת עדיף ניהול ציבורי אחראי של החיסכון הפנסיוני.

ניתן לעיין במסמך באתר מרכז אדוה: www.adva.org.