הבוקר פרסם משרד האוצר רשימת קיצוצים שכמותה לא נראתה מאז קיצוצי 2003-2001.  שלא כמו בארצות אחרות, הקיצוצים המוצעים אינם נובעים מן הצורך להזרים כסף ציבורי להצלת שוק ההון או התאגידים הגדולים, שכן כל שהממשלה התחייבה לו עד כה הוא מתן ערבויות לקרנות מנוף. על כך נמסר ממרכז אדוה.

לדברי אנשי המרכז לקיצוצים המוצעים יש שתי סיבות: התעקשות הממשלה שלא להגדיל את תקרת ההוצאה התקציבית. זאת, למרות המלצות לעשות כן מצד רבים וטובים ובראשם פרופ' מנואל טרכטנברג, מי שעמד עד השבוע שעבר בראש המועצה הלאומית לכלכלה. ודבקותה האידיאולוגית של הממשלה במדיניות הפחתת מסים – על אף ההתנגדות המקצועית העקבית של בנק ישראל, על אף שטובי הכלכלנים בעולם חולקים על מדיניות שכזאת בעת הזאת ועל אף שבארצות המערב דווקא מעלים מסים, בייחוד על עשירים.

לא זו בלבד שהממשלה דבקה בהשלמת תכנית הפחתת המסים 2010-2003, אלא שהצעת חוק ההסדרים (מאפריל 2009) מבקשת להנהיג הפחתה נוספת במסגרת תכנית לשנים 2017-2010. הפחתת המסים שהחלה ב-2003 גרעה כבר סכום מצטבר של כ-36 מיליארד ש"ח מהכנסות המדינה בשנים 2009-2003. אותה הפחתה היטיבה מאוד עם העשירונים הגבוהים: היא הוסיפה סכום שנתי של 41,000 ש"ח להכנסתו של שכיר בעשירון העליון וסכום שנתי של 78,000 ש"ח לשכיר במאון העליון. זאת, לעומת מספר אלפי ש"ח שנוספו לעשירונים 4 עד 6.

יוצא כי בפעם השנייה בתוך פחות מעשור מתמודדות ממשלות בישראל עם משבר כלכלי באופן דומה: הגברת הנטל על המעמד הבינוני והנמוך בד בבד עם הענקת הטבות מס מפליגות לתאגידים ולשכירים רבי-הכנסה. בעת כתיבת הודעה זאת דנה הממשלה עם ההסתדרות בהקפאת שכר במגזר הציבורי, אולי כחלופה לחלק מהקיצוצים. בעינינו אין זו חלופה ראויה, שכן הקפאת שכר גם היא פירושה הטלת הנטל על המעמד הבינוני והנמוך, שעמו נמנים רוב עובדי המגזר הציבורי.

עוד נמסר מאדוה: "אנו קוראים לממשלה ערב התכנסותה בשבוע הבא לדחות את הקיצוצים הפוגעים במעוטי הכנסה ולאמץ במקום זאת מדיניות המשלבת שני מרכיבים: שיתוף מוגבר של השכבה המבוססת בישראל בנטל ההתמודדות עם המשבר הנוכחי והגדלת ההוצאה התקציבית".