נייר מדיניות שפרסם אתמול (שלישי) מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מציג תמונת מצב מדאיגה של תחנות טיפת חלב – המוסד הציבורי המרכזי לבריאות הילדים בגיל הרך. התחנות סובלות מהזנחה תקציבית חמורה, מחסור בכוח אדם, בעיות תחזוקה קשות וירידה חדה בשיעורי ההתחסנות – תופעה שעלולה לסכן את בריאות הציבור כולו, זאת על רקע עלייה חדה במספר הילדים. ערכו את המחקר פרופ' נדב דוידוביץ', ד"ר שרית סילברמן, אפרת סלס וד"ר יאיר צדקה, אשר מציגים גם חלופות מדיניות לבלימת ההידרדרות.
מהמחקר עולה כי קיים משבר במנגנון החיסונים ושיעור ההתחסנות של ילדים בישראל בחיסון המרובע נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח, שבעבר היה מהגבוהים בעולם, נמצא במגמת ירידה מדאיגה: מ-73% ב-2019 הוא ירד ל-64% בלבד ב-2023. הנייר מראה כי אף אחד נתוני השירות של טיפת חלב – משרד הבריאות, קופות החולים ועיריות ירושלים ותל אביב – לא עמד ביעדי החיסון שקבע משרד הבריאות.
גם שיעורי ההתחסנות בחיסונים אחרים ירדו, בייחוד לאחר מגפת הקורונה. לדוגמה, בשנת 2021, הסיכוי שילד לא יחוסן נגד חצבת היה גבוה פי 7 לעומת התקופה שלפני המגפה, והסיכוי לאי-התחסנות במנה הרביעית של שעלת היה גבוה פי 5.6. עורכי הנייר מדגישים כי אי-התחסנות מסכנת לא רק את הפרט אלא את כלל הציבור משום שהיא פוגעת בסיכוי להגיע למצב של חסינות עדר, המספקת הגנה לכלל האוכלוסייה ולא רק למחוסנים.
כמו כן, ניכר מחסור חמור בכוח אדם. אוכלוסיית הילדים בגילי לידה עד 6 גדֵלה בהתמדה: משנת 1991 ועד 2024 עלה מספר לידות החי בישראל ב-71%. יתר על כן, על פי תחזיות, אוכלוסיית הגיל הרך צפויה לגדול מ-1.3 מיליון ילדים ב-2022 ל-1.5 מיליון בשנת 2032. אף על פי כן, כוח האדם בתחנות טיפת חלב לא השתנה מהותית לאורך השנים ולא הותאם לצרכים הגדֵלים. כמו כן, השכר הנמוך המוצע בטיפת חלב בהשוואה למסגרות בריאות אחרות מקשה לגייס רופאות ואחיות ולשמר אותן לאורך זמן.
קושי נוסף בתפקודם של טיפות חבל הוא אי-העברת מידע והיעדר רצף טיפולי. הטיפול הרפואי בילדים מתאפיין בריבוי מטפלים ומסגרות טיפול. נכון להיום המידע הנצבר על הילד בבתי החולים ובקופות החולים אינו מועבר לתחנת טיפת חלב הרלוונטית ונוצרים פערי מידע. אי-העברת המידע היא כשל חמור שעלול לפגוע ברצף הטיפולי ובאיכות הטיפול הניתן לילד ועשוי להוביל גם לכפילויות מיותרות ולבזבוז של משאבי המערכת.
במחקר גם מצביע על תחזוקה לקויה של המבנים. משרד הבריאות, שמספק שירותים ליותר ממחצית אוכלוסיית הילדים בישראל, מפעיל את תחנות טיפת חלב שבאחריותו במבנים של הרשויות המקומיות. כשליש מהתחנות שוכנות במבנים ישנים ורעועים שסובלים מבעיות של עובש, רטיבות וחצרות מוזנחות, אך משרד הבריאות מתקשה להקצות מימון לשיפוץ המבנים ולהקמת מבנים חדשים.
החוקרים מציעים בין היתר להקים רשות לגיל הרך. רשות זו תרכז תחתיה את כל העשייה בתחום הגיל הרך שכיום מפוזרת בין משרדי הממשלה השונים ותדאג להגדלת המימון שיוקצה לטיפת חלב כדי להבטיח את יעילותה ונגישותה. לרשות תהיה ראייה הוליסטית ורחבה שתאפשר לזהות את הצרכים הייחודיים של ילדים בגיל הרך בתחומי החינוך, הרווחה והבריאות. כמו כן תיפתר בעיית התקשורת והעברת המידע בין גורמי הבריאות השונים.
לעיון במחקר המלאה (24 עמודים):
