עשרות נשים יהודיות וערביות מכל רחבי הארץ קיימו במהלך סוף השבוע יום סדנאות ודיונים בעיר ג'לג'וליה. המפגש התקיים במסגרת התארגנות משותפת של תנד"י (תנועת נשים דמוקרטיות בישראל) ושל "נשים בלבן". במהלך המיפגש נחשפו המשתתפות, חלקן לראשונה, לפעילות של שני הארגונים נגד המלחמה, לאתגרים העומדים בפני נשים שמארגנות ציבור לפעילות פוליטית נגד המלחמה ולבעיות המיוחדות שבהן נתקלים ארגוני נשים כאלו בחברה היהודית ובחברה הערבית.
כך למשל, נשים ערביות חידדו בצד המאבק נגד המלחמה את חשיבות המאבק נגד הפשיעה והרצח בחברה הערבית כמאבק יהודי-ערבי משותף. עוד עלה במפגש כי נשים יהודיות אינן ערות לחומרת מצב הבטחון האישי בחברה הערבית, ולתחושה של הנשים הערביות כי ננטשו כמעט לבד במאבק – אפילו מצד פעילות שמאל ופעילות פמיניסטיות. נשים משני העמים דיברו על הקשיים הכלכליים עימם הן מתמודדות.
במהלך המפגש שמענו רבות על ההתמודדות עם השינויים הדמוגרפיים בקרב האוכלוסיה הערבית, על השלכות הפערים המעמדיים וההשכלתיים, והחשש של נשים ממעורבות פוליטית שתסכן את מעמדן בעבודה – בין אם בחינוך ובין אם במקומות עבודה מעורבים. למדנו על האפלייה וההשתקה כלפי נשים וסטודנטיות – בעיקר ערביות – בזמן המלחמה, ועל הפחד להביע דעה נוכח הדיכוי המשטרתי של קולות ביקורתיים בחברה הערבית. שוחחנו על החשיבות של פריצת מעגל הפחד ועל הקושי לדבר.
נשות תנד"י למדו להכיר מפעילות "נשים בלבן" דרכים חדשות של מחאה, דרך מחשבה יצירתית סביב מחאה, באמצעות טון נשי – בדגש על מחאה והסברה לא רועשות, אך מאוד ויזואליות וברורות. נשים מתנד"י סיפרו על ההיסטוריה של התנועה מהיווסדה, ותוך כך הועבר יידע מחברות ותיקות לצעירות יותר – גם בתנד"י עצמה גם ב"נשים בלבן". "נשים בלבן" מצדן סיפרו על הדרך בה התגבשו הקבוצות שלהן עם תחילת המלחמה, במטרה למצוא אופני ביטוי ומחאה שלא יעוררו אלימות ברחוב אך יעבירו מסר ברור של שלום ותקווה.
המפגש היה מעורר השראה, מעודד ומחזק, שעה שנשים ממקומות שונים בארץ ומשני העמים פגשו זו את זו, שמעו נקודות מבט שונות ומגוונות על המתרחש, והתמודדו עם השאלה "מה הלאה". בסיום המפגש, כל קבוצות הדיון העלו רעיונות להמשך פעילות משותפת נגד המלחמה, ואף נקבעה ישיבת סיכום והמשך פעילות.
