אם בעבר, גם בימין חשו שהם צריכים להציע לציבור בישראל תקווה ("עושים שלום בטוח" – סיסמת הבחירות של נתניהו בבחירות 1996), הרי שבמערכת הבחירות הזו, ויתר הימין לגמרי על תקווה, ומציע לציבור הישראלי רק דם, יזע ודמעות. זה מתבטא, בין היתר, בסיסמת הבחירות של הליכוד, "זה או אנחנו או הם", שמודיעה לבוחר הישראלי כי מדובר בקרב הישרדות לחיים ולמוות. הסיסמא הזו כנראה לא הייתה מספיק אפוקליפטית בעיני אנשי הקמפיין ממצודת זאב, והיא הוחלפה – שבוע וחצי לפני הבחירות – בשלטי חוצות עליהם נכתב "זה או אנחנו או השמאל", למקרה שהמסר לא היה ברור מספיק. חסר היה רק שיכתבו "זה או אנחנו או שהערבים ישליכו את כולנו לים".
גם ב-"ישראל ביתנו" הבחירה נפלה על רוחות מאיימות, ושלטי החוצות של המפלגה נושאים את דמותו של אביגדור ליברמן, ולצידה הסיסמא "עונש מוות למחבלים". מתי כיכבה המילה "מוות" כסיסמת בחירות של איזו שהיא מפלגה בישראל? כמה מזעזע שפוליטיקאים מעמידים עצמם לבחירה לא על בסיס הבטחה להיטיב עם הציבור, אלא על בסיס הבטחה להרע לאחרים.
יצוין, שליברמן ידוע בשימוש הנדיב שהוא עושה בכינוי "מחבל" (אותו הצמיד בחופשיות לאיימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת ומזכיר חד"ש, בעימות הטלוויזיוני שהתקיים בערוץ 2). לכן, המשמעות של סיסמא כמו "עונש מוות למחבלים" היא, בין היתר, איום בחיסול פיזי של ההנהגה הפוליטית של האוכלוסייה הערבית.
"אם כל האיומים" במערכת הבחירות הזו, הוא, כמובן, מה שמכונה "האיום האיראני". הליכוד לא מפספס הזדמנות להסיט את הדיון הפוליטי משאלות חברתיות וכלכליות (מדוע השכר הריאלי נשחק?) ומשאלות מדיניות (איך מתקדמים בפתרון הסכסוך הישראלי–פלסטיני ומונעים את המלחמה הבאה?) – אל הצורך להתלכד סביב ראש הממשלה במערכתו מול פרויקט הגרעין של איראן. ביטוי נלעג במיוחד לטקטיקה פוליטית זו, אפשר היה לראות כשמבקר המדינה פרסם דו"ח החושף את מחדלי הממשלה בתחום הדיור. מטעמו של נתניהו יצאה התגובה האופיינית: "כשאנחנו מדברים על מחירי הדיור, על יוקר המחייה, אני לרגע לא שוכח את החיים עצמם. האתגר הגדול ביותר לחיינו כעת הוא התחמשות איראן בנשק גרעיני".
גם נאומו של נתניהו בקונגרס האמריקאי – שנכפה על הבית הלבן, מתוך עסקה בין נתניהו לבין מנהיגי הרפובליקנים בקונגרס – היה מחול של הפחדה, שנועד למקד את תשומת הלב במספר הצנטריפוגות בכור האיראני בבושאהר, במקום במספר חסרי הדיור בעיירות הפיתוח ובשכונות העוני, אך גם בתל–אביב ובחיפה. הרשימה המשותפת הגיבה לנאומו של נתניהו בוושינגטון, באומרה כי הנאום "ממשיך להטיף מוסר לעולם, ולשווק הפחדות ואיומים. הנאום מוכיח שוב שנתניהו מסוכן, ועלול להוביל להרפתקה צבאית נוספת". עוד הזכירה הרשימה המשותפת, שהיא היחידה שבמצע הבחירות שלה כלולה הדרישה לפירוז המזרח התיכון כולו, לרבות ישראל, מכל סוגי הנשק להשמדה המונית – גרעיני, ביולוגי וכימי.
ח"כ דב חנין (חד"ש), המועמד ברשימה המשותפת, אמר כי "נאום נתניהו בקונגרס מבטא ברית מסוכנת בין ימין משיחי בישראל ובאמריקה, אשר חברו יחד בניסיון להסיח את דעתנו מהבעיות האמיתיות של העמים – כאן ושם. זו המדיניות שמוביל נתניהו כבר שנים: ברית עם הימין האמריקאי כדי למנוע הסכם שלום בין ישראל לפלסטין; ברית כדי למנוע התקדמות לצדק חברתי ושוויון; ברית שעסוקה בהעמקת מעגל האיבה במקום בסיומו. זו איננה רק הצגה דיפלומטית יחצ"נית. הרמטכ"ל לשעבר גנץ – ולפניו אשכנזי, דגן ודיסקין – הזהירו מפני מתקפה על איראן. אבל היה מי שחשב שזה ממש רעיון מוצלח. מי ימנע מלחמה בעתיד?".
חיזוק הרשימה המשותפת הוא התשובה לצורך החיוני במניעת מלחמות והרס ובבניית הסיכוי לשלום צודק ויציב.
אורי וולטמן
