מסמכי פנמה: מס הכנסה כמעט ולא מתעניין; העיתונות לא עוסקת בשערורייה

 

בחודש אפריל האחרון התפוצצה ברעש גדול שערוריית מסמכי פנמה. מאז, העיתונות בעולם לא חדלה לפרסם גילויים חדשים מ-200 אלף המסמכים שהודלפו ממשרד עורכי הדין, שעסק ברישום תאגידים זרים ב"מקלט המס" שבעיר פנמה.

2016-05-22_202058

לשערוריית המסמכים גם היבט פוליטי מובהק: ראש ממשלת איסלנד, סיגמונדור גונלאוסון, נאלץ להתפטר. ממסמכי פנמה עלה כי ראש הממשלה הסתיר את השקעותיו בחברות מעבר לים. לאחר החשיפה, גונלאוסון סירב להתפטר, אבל הפגנות המוניות במדינה דלת האוכלוסייה אילצו אותו לנטוש את התפקיד בבושת פנים.

בבריטניה, ראש הממשלה השמרני דייוויד קמרון הסתבך מאז פרסום המסמכים לאחר ששקריו נחשפו. הוא החזיק חשבונות, יחד עם אביו המנוח, במקלט המס שבמרכז אמריקה אבל "שכח אותם".  גם נשיא ארגנטינה הימני הטייקון מאוריסיו מאקרי, נתגלה כשקרן – חרף הכחשותיו, הוא החזיק חשבונות במקלט המס שבפנמה.

ומה לגבי ישראל? הרי מסמכים מהדלפת הענק ממשרד עורכי הדין הפנמי "מוסאק־פונסקה" ממשיכים להתפרסם בקבוצת העיתונים.

"קודם כל צריך להשיג את הרשימה, זה השלב הראשוני, אחרי זה נעבור שם-שם ונבדוק האם הוא דיווח על הקמת חברה", כך מסר מנהל רשות המסים, משה אשר, ל"כלכליסט" (5.4). להערכתו "ברוב המקרים נמצא שהחברה מדווחת ומשלמת מס. אולם באותם מקרים שהחברה לא משלמת מס, אנו נפעל בהתאם". במילים אחרות: הוא לא ראה את הרשימה – אבל הוא משער שבסוף הכל יסתדר על הצד הטוב ביותר.

כשירות אזרחי, עוד בטרם קיבל את כל השמות (חלקם כבר פורסמו באינטרנט), ננסה לרענן את זכרונו של מנהל רשות המסים. אפשר להתחיל בשמות שכבר פורסמו: איל ההימורים טדי שגיא ופרקליט המיליונרים וראש לשכתו של אריאל שרון כשהיה ראש ממשלה, דב ויסגלס. ברשימות הופיע גם שמו של מלך ההפרטות, עידן עופר, יורש התאגידים ים המלח, בז"ן, צים ועוד. לדברי אשר "לרוב הכול נעשה כחוק". אז לשם מה מקימים בעלי הון בישראל תאגידים במקלט מס? החסרים סניפי בנק ברחובות ישראל?

תמוה במיוחד הוא היעדר פרסומם בעיתונות הישראלית של גילויים חדשים שנחשפו בשבועות האחרונים. בסיס נתונים עצום, המהווה חלק ממסמכי פנמה וכולל מסמכים הנוגעים ביותר מ-200 אלף חשבונות זרים, פורסם לאחרונה באינטרנט בידי ארגון העיתונאים החוקרים הבינלאומי. זאת, למרות צו מניעה שהוצא לארגון, שברשותו נמצאים המסמכים. אך העיתונות הכלכלית הענפה בישראל לא ראתה סיבה לנבור באותם חשבונות.

 

הירשזון ג'וניור הולך בדרך אביו

במאגר המידע המקוון החדש של המסמכים של משרד עורכי הדין הבינלאומי "מוסאק-פונסקה", מופיעים שמותיהם של מאות ישראלים. לדוגמא: למה שימשה חברת "פאגול טריידינג" שנרשמה באיי הבתולה הבריטיים, ואשר עופר הירשזון, בנו של שר האוצר לשעבר (ואסיר משוחרר) אברהם הירשזון, רשום כאחד משני מנהליה? לפי "גלובס" (13.5), שהביא מנתוני ארגון העיתונאים החוקרים הבינלאומי שחוקר את "מסמכי פנמה", ב-2006, שעה שהיה קבור בחובות וכשנה לפני פרוץ חקירת אביו, התאגדה באיי הבתולה הבריטיים החברה "פאגול טריידינג", שהירשזון הצעיר רשום כבעלח המניות היחיד בה. החברה נרשמה במארס 2006, ולפי הרישומים חדלה מפעילות בינואר 2011.

בין 1995 ל-2005, כיהן אברהם הירשזון כיו"ר הסתדרות העובדים הלאומית. ב-1992 החל לכהן כחבר כנסת בליכוד, וב-2004 מונה לתפקיד שר האוצר. ב-2007 החלה להיחקר הפרשה במסגרתה הורשע ב-2009 בגניבת סכום של כ-2 מיליון שקל מכספי הסתדרות העובדים הלאומית בדרכים שונות. בין היתר הורשע השר לשעבר במעילה בכספים שיועדו למימון "מצעד החיים" – מצעד של בני נוער יהודים ואישי ממסד, המתקיים בכל שנה לזכר נספי השואה במחנה ההשמדה אושוויץ בפולין.

במסגרת החקירה שהובילה להרשעת האב, נחקר גם הבן עופר. הירשזון ג'וניור ניהל באותה תקופה עסקים והסתבך בחובות במאות מיליונים. הבן נשאל בחקירתו בדבר העברות כספים  חשודות  בינו  לבין  אביו. אך התיק נגדו נסגר   מבלי שהועמד לדין. ב-2010 מימש את מניותיו בחברת חילן-טק,    הנותנו שירותי מחשוב לניהול שכר, נוכחות ומשאבי אנוש,  כולל לגופים ציבוריים רבים.

 

מלך ההפרטות, הכתובת בסין והמטוס מביירות

אשר לעידן עופר, שהוזכר לעיל, משרד עורכי הדין מוסאק־פונסקה מפנמה רשם לכאורה את כתובתו בעיר ביירות, בירת לבנון. הדבר נעשה במסגרת רישום של חברת בשם "ג'ולאם" (Joleam), בה עופר הוא בעל מניות. זאת על פי בדיקה שנערכה במנוע החיפוש של מסמכי פנמה שהקים ארגון העיתונאים החוקרים.    החברה של עופר התאגדה באיי הבתולה הבריטיים, אך מי שרשם אותה הוא משרד עורכי הדין גורניצקי ושות' מתל-אביב. המשרד מטפל בענייני המס של עידן עופר בישראל, וזאת באמצעות עו"ד פנחס רובין. יצוין שאותו משרד עורכי דין מופיע בעשרות מסמכים העוסקים בתאגידים שהקימואזרחים ישראלים.

במה עוסקת "ג'ולאם"? זו "חברה מטוס" — חברה שעיקר ייעודה הוא החזקתו של מטוס פרטי, על הפעילויות השונות הכרוכות בכך, כמו החכרתו. הכתובת המדויקת של עופר במסמכי החברה שנחשפו היא הקומה השנייה בבניין בשם "מאלק" ברחוב השגרירויות בשכונה ביר חסן  בדרום ביירות. באזור זה מתגוררים עשירי לבנון והוא נחשב מוגן ביטחונית, כי פזורים בו בסיסים של צבא לבנון. לפי "גלובס", גם השגרירות האיראנית נמצאת באזור, וכן האוניברסיטה על שם רפיק חרירי. ממסמכים שהגיש בעבר לבית המשפט עולה, כי עופר כותב באנגלית את שם משפחתו עם f אחת וכך גם כתוב שמו במסמכי "החברה מטוס". עם זאת, חיפוש במסמכים לפי איות הכולל את האות f פעמיי(Offer) מגלה, כי אדם בעל שם זה הוא בעל מניות בשלוש ישויות משפטיות הרשומות באיי הבתולה, שכתובת שתיים מהן בישראל. כתובת הדואר של עידן עופר, כבעל המניות בישויות משפטיות אלה, היא במחוז ג'ג'יאנג שבמזרח סין.

 

הקשר בין סוחר הנשק לאסיר המפורסם

אישיות אחרת ששמה מופיע במסמכים היא סוחר הנשק הישראלי גבריאל "גבי" גונן-לוי, המחזיק בשליטה בקבוצת חברות המאוגדת באיי הבתולה הבריטיים –  "ג'י.אס.אס. גרופ". כתובתה של החברה-האם – GSS – רשומה במשרדו של עורך הדין צבי נצר במגדלי אביב ברמת גן. ואולם כתובתו של סוחר הנשק המסתורי לפי הרישומים הלה היא רחוב סנט ג'וזף, שכונת בורג' חאמוד, הרובע הארמני של ביירות. כפי שפורסם לאחרונה ב"גלובס", גונן-לוי הוא שותף של רה"מ לשעבר (ואסיר בהווה) אהוד אולמרט בחברה בישראל.

מניותיו של אולמרט מוחזקות בנאמנות אצל עו"ד נבו תל-צור. "אי.או.סי. אפריקה אינטרנשיונל" היא חברה ישראלית שהקים אולמרט בספטמבר 2012, ובעלי המניות בה היו בתחילה גם יועציו הקרובים – ינקי גלנטי ושלום תורג'מן. החברה מחזיקה ב-50% ממניות חברה אחרת – "אל תים השקעות בע"מ". שותפתה באל-תים היא החברה "גונן לוי אחזקות" שבבעלות גבריאל גונן-לוי. כלומר, ישנה שותפות עסקית בין סוחר הנשק בעל הכתובת בלבנון, לבין ראש ממשלתנו לשעבר, שכתובתו העדכנית היא באגף החדש והמיוחד – שותפות במאות מיליונים. ביולי 2013 שונה שמה של אי.או.סי. אפריקה אינטרנשיונל ל-אי.או.סי. סינו-ישראל, אינטרנשיונל" העוסקת ב"יצוא ביטחוני"

נזכיר שהדלפה זו של "מסמכי פנמה" היא ההדלפה השלישית מסוגה, בה מופיעים שמותיהם של ישראלים רבים. בהדלפה החדשה כלולים 600 חברות ישראליות ו-850 בעלי מניות. במסמכים שהודלפו מהבנק HSBC נמצאו 6,500 ישראלים שהחזיקו כ-10 מיליארד דולר בסניף השוויצי של הבנק. כמו כן, בפרשת אחרת של הבנק UBS השוויצי, הופיעו שמותיהם של עשרות ישראלים שהחזיקו בו חשבונות בהיקף של מאות מיליונים. על פי "כלכליסט" (19.5) עד עתה רשות המסים פשטה לאחרונה על משרדי "קומפני אקספרס" ו"קומפני פורמיישן", המתמחה בהקמת חברות במקלטי מס עבור ישראלים. מעט מדי ומאוחר מדי.

אפרים דוידי

 

הרשימה מתפרסמת בגיליון השבוע של "זו הדרך"