בדקה ה-90 ממש, שעה וחצי לפני שהסתיים פרק הזמן הקצוב בחוק, הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ראובן ריבלין, כי עלה בידו להרכיב קואליציה שזוכה בתמיכת 61 ח"כים – המינימום הנדרש לרוב בכנסת. המשמעות היא, שלממשלה החדשה – בה יהיו שותפות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, כולנו והבית היהודי – יש רוב דחוק בלבד בכנסת, וכי היא תצטרך לגייס את כל חבריה כדי לאשר חוקים והחלטות.
ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: העין השביעית)
בהודעה שפרסמה המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) נכתב כי "כינון ממשלת נתניהו הרביעית הוא אסון לאזרחי ישראל. ממשלה של העמקת הכיבוש וההתנחלויות וסתימת הגולל על כל סיכוי של התקדמות לשלום; ממשלה של קיטוב חברתי, הפרטה, שירות לבעלי ההון והעמקת העוני; ממשלה של איום מהותי על המרחב הדמוקרטי, קידום חוקים גזעניים, והכרזת מלחמה על הזכויות הבסיסיות של הציבור הערבי, במיוחד בעניין מתווה פראוור והרחבת הריסות הבתים".
העובדה שההסכמים הקואליציוניים מניחים שוב על השולחן את תכנית פראוור ומטילים את האחריות ליישמה על השר נפתלי בנט, יו"ר הבית היהודי – פירושה ניסיון מדאיג לבטל את ההישג שהושג לפני כשנה וחצי. התכנית – שביסודה הפקעת מאות אלפי דונמים של אדמות ערבים- בדואים בנגב ועקירת אנשים מבתיהם – הוקפאה אז בעקבות מחאה עממית והתנגדות פרלמנטארית עיקשת.
מינוי מדאיג נוסף של הבית היהודי הוא של סגן שר הביטחון, הרב אלי דהן, אשר יהיה אחראי על המינהל האזרחי בשטחים הכבושים. דהן הוא גזען מובהק, אשר אמר בראיון לתחנת הרדיו "רדיוס" כי "הפלסטינים בעיניי הם חיות אדם, הם לא אדם" (1.8.2013). כמה חודשים לאחר מכן קבע כי "תמיד ליהודי יש נפש גבוהה משל גוי, גם אם הוא הומוסקסואל" ("מעריב", 27.12.2013). ממשלה שהפקידה בידי אדם כה חשוך את האחריות לחיי היום-יום של הפלסטינים בשטחי C בגדה המערבית, היא ממשלה שפניה להעמקת הכיבוש, לעידוד תקיפות של פלסטינים בידי מתנחלים, להפקעת אדמות ולהרחבת התנחלויות.
הרכב הממשלה החדשה ממחיש גם, כי על סדר יומה תעמוד מתקפה על המרחב הדמוקרטי בתוך ישראל עצמה. איילת שקד (הבית היהודי) תמונה לתפקיד שרת המשפטים, ותהיה יו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה. כצפוי, היא תעשה שימוש בתפקידים אלה כדי להגביר את הפגיעה בעצמאותה ובפעילותה של הרשות השופטת באמצעות הוספת פוליטיקאים לוועדה למינוי שופטים, וכן בכוונתה להגביל את יכולתו של בג"ץ לבטל חוקים בלתי-חוקתיים. מרכיבי הממשלה צפויים לנסות ולחוקק את "חוק העמותות" (אשר יגביל את היכולת של ארגוני זכויות אדם לזכות במימון ושורה של חוקים נוספים, שמטרתם הגבלת החירויות הדמוקרטיות והשתקת הקולות הביקורתיים.
חרף הסכנות, העובדה שהממשלה נשענת על רוב זעום פירושה שבכוחה של האופוזיציה בכנסת להכשיל חלק ניכר מתכניותיה. אולם בכך אין די. דרושה גם התארגנות חוץ-פרלמנטארית: מחנה דמוקרטי רחב של יהודים וערבים המחויבים לשלום, לשוויון ולצדק חברתי, שיהווה חלופה יסודית לממשלת הימין ולדרכה.
