נכתב על ידי אפרים דוידי.

מה משותף לנאום ראש הממשלה בנימין נתניהו באוניברסיטת בר אילן ולהחלטת הממשלה שהתקבלה באותו יום, להכיר בהוצאות טיפול בילדים לצרכי מס? כרגיל, בממשלת נתניהו מדובר בצעד אחד קדימה ושניים אחורה.

ראש הממשלה "הכיר" במדינה הפלסטינית אבל בתנאים ההופכים את כל הרעיון לבדיחה עצובה. הממשלה גם "הכירה" בהוצאות הגידול בילדים, אבל הפיצוי שהנשים יקבלו, אם בכלל, אף הוא בדיחה עצובה. הצעת החוק החדשה של האוצר שאושרה, מוכיחה ששר האוצר ממשיך במאמציו לרוקן מתוכן את פסיקת בית המשפט העליון בנושא הכרה בהוצאות טיפול בילדים לצרכי מס.

לפי הצעת החוק שבה הסתפקו באוצר, יש להוסיף מדרגת זיכוי אחת (או מס הכנסה שלילי) לילד עד גיל 5, וזאת החל משנת 2011. המשמעות של הוספת נקודת זיכוי בפועל, היא תוספת שכר של כ-180 שקל בחודש בלבד, בעוד שעלות טיפול במעון או אצל מטפלת נעה סביב 1,500-3,500 שקל לפחות. כמו כן, ההצעה הממשלתית דנה בתשלום יחסי בהתאם לחודשי עבודה, אך מתעלמת מהיקף המשרה ומכאן לא מאפשרת לנשים שעובדות בחלקיות משרה ליהנות מהטבה זו. 

פסק דין ורד פרי קבע כי יש ליישם את עקרונות ההכרה בהוצאות טיפול כבר בשנת 2010 ואילו לפי ההצעה הנוכחית, האוצר דוחה למעשה את התשלום עד ל-2015. נכון הוא לפצות משפחות על הוצאות גידול הילדים. במדינת ישראל זול יותר לשלוח בן או בת לאוניברסיטה מ"להחזיק" ילד או ילדה במעון. עם כל התמיכה למגישות העתירה שפרצה את הדרך להכרה בהוצאות ועם כל הגינוי לעמדה המתחמקת של האוצר, רק שליש מהנשים העובדות בישראל משלמות מס הכנסה, ולכן רק הן עשויות לקבל הטבה כלשהי. כל היתר כלל לא משלמות מס הכנסה. הן לא עברייניות: שכרן כה נמוך, נע סביב שכר המינימום, כך שהן אינן חייבות במס. כך שגם אם הפיצוי ייעשה כפי שקבע בית המשפט ("הוצאה מוכרת") או כפי שרוצה הממשלה ("נקודות זיכוי" ב-2015!) הוא מותיר את רוב הנשים – דווקא העניות שבהן – מחוץ למעגל הזכאות להטבה כלשהי.

ארגון נעמ"ת שלח מכתב לשרי הממשלה, בו נכתב: "הגישה הנכונה צריכה להיות לא בכיוון של ניכוי ההוצאה, אלא ביטול ההוצאה כליל". בנעמ"ת ערכו תחשיב השוואתי בין כל ההצעות, והגיעו למסקנה כי סבסוד מלא של מעונות יום וצהרונים עד גיל 8 לא יעלה יותר מניכוי מס על הוצאות טיפול בילדים. כך שכדי לעשות צדק עם כל האמהות העובדות, ולא רק עם האמהות המסודרות שביניהן, יש לחתור לפתרון שהאוצר יתנגד לו בנחרצות: סבסוד מעונות היום. הרחבתם, הקמת מעונות יום ליד מקומות העבודה, גם ביישובים בהם הם עדיין לא קיימים (כגון בכפרים ערביים) וסבסוד אמיתי (לא "כאילו") של התשלומים עבור שירותיו, יכול לתת פתרון חברתי, רחב, שאינו מפלה בין מיעוט הנשים המשתכרות היטב לבין הרוב הגדול: עובדות ועניות.