ממשלת הימין מתכוונת להפריט כל מה שזז

    רשות החברות הממשלתיות מתכננת הפרטה חלקית של 19 חברות ממשלתיות. הרשות פרסמה מכרז בינלאומי לגיבוש תוכנית אסטרטגית להפרטת החברות, בעיקר דרך הנפקתן בבורסה לניירות ערך. בשבוע שעבר נחשף ב-"דה-מרקר" (3.3) כי בין החברות המועמדות להפרטה: עמידר, חברת החשמל, חברת המים מקורות, רכבת ישראל, נתיבי ישראל – החברה לתשתיות תחבורה (לשעבר – מע"צ), דואר ישראל, רפא"ל, נמלי חיפה ואשדוד (נמל אילת כבר הופרט, בסיוע ההסתדרות) והתעשייה האווירית (כולל חברת-הבת הגדולה אלתא). עוד מתכננים להפריט את חברת נתיבי גז (נתג"ז), אשר אחראית למערכת הולכת הגז הטבעי במדינה, ואת חברת תשתיות נפט (תש"ן), האמונה על צנרת הזרמת הדלק.   

    במכרז שפורסם לגיבוש מתווה ההפרטה של החברות הממשלתיות, זכתה (שוב!) חברת מקנזי האמריקאית, אשר בחודשים הקרובים תכין את "התכנית האסטרטגית" להפרטה המסיבית המתוכננת. חברת מקנזי הגבירה בשנים האחרונות את חדירתה בישראל. החברה מייעצת כיום לוועדה למלחמה בעוני, לאחר שגיבשה עבור משרד הביטחון את "תוכניות ההתייעלות", וכן מכינה עבור המשרד להגנת הסביבה את התוכנית להפחתת פליטות גזי חממה.

 2014-03-09_202937

הפגנה נגד הפרטת מערכת הבריאות, ינואר 2014 (צילום: רופאים לזכויות אדם)

    חשוב להדגיש, כי בניגוד לרשות החברות הממשלתיות, הבורסה היא חברה פרטית, הנמצאת בבעלותם של 28 חברי הבורסה, שהם הבנקים וחברות ההשקעות הגדולים. חברי הבורסה הם היחידים שיש להם היכולת לסחור בה ישירות, כך שכל המסחר נעשה אך ורק דרכם. במילים אחרות: החתולים השמנים ישמרו על יותר שמנת.

החברה הזרה המופקדת על עתיד ישראל

 

    אפילו ההחלטה על העלאת מחירי מוצרי החלב, ובהם הקוטג', שהייתה הניצוץ שהוביל להתלקחות המחאה החברתית בקיץ 2011, התקבלה בחברת תנובה רק לאחר המלצת חברת הייעוץ מקנזי. זאת, לאחר שתנובה נרכשה בידי תאגיד אייפקס, שבבעלות הון זר, אשר שכר את שירותיה של מקנזי לשם בחינת האפשרויות למקסם רווחים בתוך זמן קצר.

    באותה שנה, 2011, קיבלה חברת מקנזי לידיה גם את עבודת הייעוץ החשובה מכולם: עתידה הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל. מפתיע? לא במדינת ההון בשלטון. ב-28 באפריל 2011 פרסם משרד ראש הממשלה מכרז לקבלת ייעוץ עסקי בנושא גיבוש האסטרטגיה הכלכלית והחברתית של מדינת ישראל ב-15 השנים הקרובות. ומה ניתן למצוא בין המלצות "המחקר", שביצעה חברת מקנזי? כמובן – את הפרטתן של כל החברות שעדיין נותרו בבעלות המדינה.

    יו"ר רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, נימק את המהלך בחוסר שביעות רצון ציבורית מהתנהלות החברות הממשלתיות, לרבות טענות בדבר "שחיתות, מינויים פוליטיים ושליטת ועדי העובדים". לשיטתו, ניתן לפתור בעיות אלו באמצעות "העברת סמכויות הפיקוח וההתייעלות לידי השוק החופשי". במילים אחרות, יוגב מציע להכפיף את החברות המופרטות לרשות לניירות ערך ולבורסה, שכן הוא מאמין כי לרשות לניירות ערך יש יכולת פיקוח ואכיפה הדוקה יותר מזו של רשות החברות. עוד בתכנית: ביטול רשות החברות הממשלתיות (שהרי, לאחר ההפרטה לא יישארו יותר חברות כאלה…). החברות שקודם לכן היו בבעלות המדינה, ינוהלו – כך מתוכנן – בידי הבורסה.

יוגב – הגיבור הטרגי של בעלי ההון

ליוגב יש השקפה ברורה מאוד לגבי תפקיד העובדים בחברה הישראלית. "ברוב הארגונים בארץ אשר מנוהלים כמו שצריך, אין ארגוני עובדים", אמר בוועידת "גלובס" לעסקים, שנערכה בדצמבר האחרון. לפני כעשור, באפריל 2004, עם פרישתו מתפקיד הממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר, הכריז יוגב כי ההישג הגדול שהוא רשם במהלך כהונתו בת השנתיים, הוא "השבירה של העבודה המאורגנת במשק".

    ציון דרך חשוב בדרכו הציבורית, הוא התפקיד שמילא בשנה שעברה, בתור יו"ר הוועדה המייעצת לרכבת ישראל, בהדחת יו"ר ועד העובדים, גילה אדרעי (הדחה אשר נתמכה בידי ראשי ההסתדרות). נוכח רקורד זה, אין זה מפתיע שממשלת הימין בחרה ביוגב כדי להפריט את מה שנותר מהחברות הממשלתיות.

    לממשלת הימין וליוגב עצמו לא מפריע לדחוף להפרטה כוללת, למרות שיוגב עצמו הוכיח, כיצד עסקים פרטיים הם במקרים רבים כשלון כלכלי. יוגב אולי גיבור על עובדים, אבל ההרפתקה העסקית האחרונה שלו – חברת וייטווטר לאיכות ובקרת מים, אותה הקים ב-2006 – התמוטטה ברעש גדול בחודש נובמבר האחרון.

    ההסתדרות, כדרכה, סירבה להגיב לפרסום ב-"דה-מרקר". הרי ראשיה היו שותפים לכל מהלכי ההפרטה במשק הישראלי בדור האחרון, למרות שהעובדים בחברות המופרטות ובעצם כלל האזרחים – אשר בשמם לכאורה מדברת הנהגת ההסתדרות – יהיו הנפגעים העיקריים מגל ההפרטות שמתכננת הממשלה. מדובר במיליוני צרכני מים וחשמל, בדיירי דיור ציבורי, בנוסעים ברכבת ובמשתמשים בשירותי הדואר. כולם יהיו קורבנות ישירים של המדיניות הניאו-ליברלית הקיצונית של הממשלה.

    כעת נחוצה, יותר מתמיד, הקמת חזית עובדים ואזרחים נגד ההפרטה. אומנם הנהגת ההסתדרות אינה מעוניינת לקחת על כתפיה תפקיד זה, אולם בכל החברות והתאגידים הממשלתיים המועמדים להפרטה – ישנם ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ובהם מאות נציגי עובדים נבחרים. אלה מביניהם אשר מבינים את חומרת הגזירה שמכינה הממשלה עבורם ועבור חבריהם, יכולים וצריכים להוביל מאבק ציבורי נגד ההפרטה.

    עופר עיני ואבי ניסנקורן בנראה לא יתנו להם גיבוי, אולם ציבור רחב אשר מאס בהפרטה ומאס במדיניות הכלכלית של ממשלת בעלי ההון, יתייצב לצידם, אם ייקרא לדגל.

המאמר מתפרסם בגיליון השבוע של "זו הדרך"