אחרי  ארבעים שנה, מי שהיו סטודנטים צעירים ומיליטנטיים נפגשו שוב כשלרבים מהם כבר הלבינו השערות ובארנקיהם תמונות של נכדים ונכדות – אבל עדיין נשארו בהחלט מיליטנטיים. יותר ממאה ותיקי תנועת הסטודנטים היהודית-ערבית קמפו"ס (קבוצת מעורבות פוליטית וחברתית סטודנטיאלית) התכנסו במשרד תחנת הרדיו אל-שמס בנצרת, שבעליה נמנה בעצמו על ותיקי קמפו"ס.

בין המתכנסים היו שני ראשי ועדת המעקב – היוצא מוחמד ברקה והנכנס ג'מאל זחלקה – ששניהם החלו את פעילותם הפוליטית בשורות קמפו"ס. קמפו"ס פעלה בשנות השבעים והשמונים באוניברסיטאות ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע. לאחר כחצי שעה שהוקדשה למפגשים בלתי פורמליים וחידוש הכרויות לאחר ארבעים שנה החלה ההתכנסות הפורמלית.

הפעילים הזכירו אירועים בולטים מתולדות קמפו"ס. ההתיצבות במדשאות ירושלים אל מול בריונים גזענים חמושים בשרשראות אופניים, שבראשם עמד לא אחר מישראל כץ (כיום שר הביטחון של מדינת ישראל) יחד עם חבריו הסטודנטים צחי הנגבי ואביגדור ליברמן. ותיקי אוניברסיטת ת"א הזכירו את חלקה המרכזי של קמפו"ס בארגון ההפגנה הראשונה נגד מלחמת לבנון ב1982, ביומה השלישי של המלחמה – אשר פוזרה באלימות רבה אך היתה תחילתה של תנועת המונים אנטי-מלחמתית, כמה חודשים אחר כך.

ותיקי חיפה הזכירו את רגע התהילה כאשר קמפו"ס עמדה במרכז קואליציה סטודנטיאלית שנקראה "יש" אשר זכתה לרוב קולות, השיגה שליטה באגודת הסטודנטים ומאד הבהילה את הימין ("הצילו! השמאלנים משתלטים על האוניבסיטה!"). רבים מהמשתתפים סיפרו את סיפוריהם האישיים.

דבר שחזר אצל רבים מהם (כולל כותב שורות אלה) היה שלפני הגיעם לאוניברסיטה היו פעילים בארגוני שמאל המורכבים רק, או כמעט רק, מיהודים. קמפ"וס סיפק להם את ההזדמנות הראשונה ליטול חלק בפעילות פוליטית משותפת של יהודים וערבים על בסיס שוויון מלא – וגם למפגשים חברתיים במסיבות ואירועים שאורגנו בידי קמפו"ס.

אפשר להניח שקמפו"ס היתה הגשר עליו עברו לא מעטים, מן השמאל הציוני אל חד"ש. בטבע הדברים, הדיונים לא הצטמצמו בנוסטלגיה אל העבר ורבים התיחסו למצב הנוכחי – זוועות המלחמה בעזה, השתוללות המתנחלים בגדה המערבית והפאשיזציה של החברה הישראלית. בהסכמה כללית סוכם שאין מקום להקים ארגון חדש שיתחרה במגוון הארגונים הקיימים, שמשתתפים רבים פעילים באחד או יותר מהם, אך בכל זאת הוחלט להמשיך ולקיים את קבוצת הוואטסאפ שהוקמה לקראת האירוע כדי לקיים קשר ולהחליף דעות ורעיונות לגבי המאבקים של ההווה.

אדם קלר