בשבוע שעבר (3.8) פורסמה מודעה בעיתון "הארץ", תחת הכותרת "מדינת ישראל מול מדינת הטרור של החמאס", עליה חתמו מספר משוררים ידועי שם, ובראשם פרופ' גבריאל מוקד. לשון המודעה ביקשה להתיישר עם הקונצנזוס המלחמתי, ונאמר בה כי החותמים "מסתייגים בכל התוקף מ-'פציפיזם של טיפשים' פסבדו–שמאלי ופסבדו–מצפוני, המאפיין חלק לא גדול, אך מתוקשר מאוד, של קהיליית התרבות בארץ. חסידי 'פציפיזם של טיפשים' הנ"ל מתייצבים תמיד – וראינו זאת שוב גם בעת הלוחמה הנוכחית בעזה – במין היגב מותנה מיידי, נגד כל פעולה צבאית של ישראל". בהמשך המודעה הגדילו הכותבים לעשות, וקבעו כי "החמאס היה היוזם הבלעדי של פתיחת הלוחמה הנוכחית והוא גם האחראי הבלעדי לסבל האוכלוסייה בעזה".
פרופסור גבריאל מוקד (צילום: אוניברסיטת אוהיו)
יומיים לאחר מכן, התפרסמה כתבה באתר "וואלה" לפיה המשוררים יהודה ויזן ועמוס כרמלי כועסים על כך ששמם נכלל ללא ידיעתם וללא אישורם, והם האשימו את גבריאל מוקד בכך ששרבב את שמם לצורך המודעה.
מבלי להכריע בשאלה האם כל המשוררים החתומים על המודעה אכן הסכימו לדברים המופיעים בה, או שזה מהלך לא הגון מצד מוקד, ברור שמן ההיבט הפוליטי, מדובר בניסיון התחנפות לממסד בוטה ומלוקק. במציאות בה הממסד בישראל מעניש אמנים ואנשי רוח שמעזים להביע עמדות ביקורתיות (השחקנית אורנה בנאי שאולצה להתנצל על עמדות שביטאה; הזמרת רונה קינן שהופעה שלה בחיפה בוטלה בשל איומים על חייה; במאית הקולנוע סוהא עראף שמענק תמיכה של משרד התרבות נשלל ממנה, ועוד), יש מי שמתכופפים תחת הלחץ.
יוצרים רבים נמנעו מביקורת גלויה. אך רב המרחק בין אי–השמעת ביקורת לבין השמעת דברי הלל לתוקפנות. לדעתי, על אנשי רוח ואמנים מוטלת אחריות להביע עמדה גם בנושאי השעה. אלה מהם המחליטים להדהד את קלישאות התעמולה השקריות של דובר צה"ל ושל אחרון הח"כים במפלגות השלטון ולכנות מתנגדי מלחמה "פציפיסטים טיפשים", מסבים נזק של ממש לדיון דמוקרטי פתוח. אנו בחרנו, גם השבוע, להעמיד במוקד מדור התרבות של "זו הדרך" שירים המתנגדים למלחמה ולתוקפנות.
א"ו