מכתב סרבנים וסרבניות חדש יוצא לדרך

עשרות בנות ובני נוער מסרבים להתגייס לצה"ל. כך עולה ממכתב שנשלח בסוף השבוע לראש הממשלה, בנימין נתניהו. המכתב החתום על ידי עשרות בנות ובני נוער שגדלו והתחנכו בישראל, ובו הם מצהירים על כוונתם לסרב להתגייס לצה"ל. סירובם נועד למחות נגד הכיבוש המתמשך והחדירה של הצבא לחיים האזרחיים, המעמיקה את השוביניזם, המיליטריזם, האלימות, אי השוויון והגזענות. בין חתומי על מכתב מנדי קרטנר, מתל אביב: "פעולות הצבא מרחיקות אותנו ממציאת פתרון והגעה לשלום, לצדק ולביטחון. הסירוב שלי הוא דרך להבעת התנגדות לעוולות המתבצעות מדי יום בשמנו ובאמצעותנו". לדברי שקד הררי, מבת ים: "הצבא משרת את בעלי הכוח בחברה ולא את האזרחים, שמהווים רק כלי. אני וחבריי מסרבים להיות בשר תותחים".

2014-03-10_201937

הפגנה של פעילי מכתב הסרבנים 2009 (צילום: אקטיבסטילס)

עוד נמסר כי בתקופה שבה המערכת הפוליטית עוסקת בניסיון להרחבת חובת הגיוס "לכל האוכלוסיות במדינה, כנגד רצונן, קמים בני נוער מכל רחבי הארץ ומתנערים מלקיחת חלק במעגל ההרג והאלימות. בסולידריות עם הנוער החרדי, הערבים – נוצרים והדרוזים שחלקם יושבים בכלא ברגעים אלו ממש, אנו יוצאים בקריאה לכל הנוער הישראלי לבחון היטב את משמעות השירות בצה"ל. לפי השקפתנו, הגנה על החברה שלנו אין משמעותה כיבוש ודיכוי, אפליה, גזענות ואלימות. אנו מאמינות בכוחן של אזרחיות לשנות את המציאות שלנו, ולהפכה לצודקת, חופשייה והוגנת יותר". להלן הנוסח מכתב הסרבניות והסרבנים 2014:

"אנו אזרחי/ות מדינת ישראל, מיועדות/ים לגיוס לצבא.

"אנו פונות לקוראי/ות מכתב זה בהזמנה להניח בצד את הברור מאליו, ולשקול מחדש את משמעות השירות בצבא.

"אנו החתומות/ים מטה מתכוונות/ים לסרב להתגייס, והסיבה העיקרית לסירובנו היא התנגדותנו לכיבוש השטחים הפלסטינים על ידי הצבא. הפלסטינים בשטחים הכבושים חיים תחת שלטון ממשלת ישראל, על אף שלא בחרו בה ואינם יכולים להשפיע באופן חוקי על קבלת ההחלטות שלה. מצב זה אינו שוויוני ואינו צודק.

"בשטחים אלו מופרות זכויות אדם ומתבצעות פעולות הנחשבות לפשעי מלחמה על פי החוק הבינ"ל על בסיס קבוע, כגון חיסולים – הוצאות להורג ללא משפט, בניית התנחלויות בשטח כבוש, מעצרים מנהליים, עינויים, ענישה קולקטיבית וחלוקה לא שוויונית של משאבים כמו מים וחשמל. כל שירות צבאי תורם לשימור המצב הקייםולכן, על פי מצפוננו, איננו יכולות/ים לקחת חלק במערכת אשר מבצעת את המעשים שתוארו. הבעיה במערכת הצבאית אינה מסתכמת בגבולות הפגיעה בחברה הפלסטינית, אלא מחלחלת לחיי היום יום בחברה בישראל: היא מעצבת את החינוך בבתי הספר, ההזדמנויות בשוק העבודה, וגורמת לגזענות ולאלימות בתוך החברה ולאפליה אתנית, לאומית ומגדרית.

"אנו מסרבות לסייע למערכת הצבאית לקדם ולהנציח את העליונות הגברית. לדעתנו הצבא מעודד אידיאל גברי אלים ומיליטריסטי של "החזק שולט". אידיאל זה פוגע בכולנו, ובעיקר במי שאינו/ה תואמ/ת דמות זו. נוסף על כך, אנו מתנגדות למערכת הכוח הדכאנית והמפלה מבחינה מגדרית המתקיימת גם בתוך המסגרת הצבאית עצמה.

"אנו מסרבות/ים לוותר על עקרונותינו וערכינו כתנאי להשתלבות בחברה. סירובנו הוא תוצאה של חשיבה מעמיקה ואנו שלמות/ים עם בחירתנו.

"אנו קוראות/ים לבני/ות גילנו, לחיילות/ים בשירות סדיר ומילואים ולכלל אזרחי/ות מדינת ישראל, לשקול מחדש את עמדתן/ם בנוגע לכיבוש, לגיוס לצבא ולתפקיד הצבא בחברה. אנו מאמינות/ים בכוחן/ם וביכולתן/ם של האזרחיות/ים לשנות את המציאות הקיימת, וליצור חברה הוגנת וצודקת יותר, וסירובנו הוא ביטוי לאמונה זו".