אריה גור, שעמד במשך שנים בראש ועד עובדי החברה לאוטומציה, פרסום מכתב גלוי הקורא לחברי ועדת הכספים של הכנסת להתנגד להפרטתה של החברה ולשמור על האינטרסים של הציבור. להלן מכתבו:
אל: יו"ר ועדת הכספים של כנסת ישראל חבר הכנסת משה גפני, וחברי הועדה – חברי הכנסת יעקב אדרי, אורי אורבך, חיים אורון, אורי יהודה אריאל, דניאל בן סימון, מגלי והבה, יצחק וקנין, שי חרמש, אחמד טיבי, שלי יחימוביץ, אמנון כהן, חיים כץ, אלכס מילר, ציון פיניאן, פאינה קירשנבוים ומירי רגב.
לכולכם שלום רב,
היום בשעה 11:00 בבוקר הנכם עומדים לדון בתהליך הפרטתה של החברה לאוטומציה במנהל השלטון המקומי. כיום מחזיקה המדינה ב 40% ממניות החברה ומרכז השלטון המקומי (מש"מ) ב 60%. כעת מבקשת רשות החברות למכור את מניות המדינה למש"מ. מדובר בתהליך הפרטה לכל דבר ועניין, שכן מרכז השלטון המקומי הוא עמותה פרטית.
במשך שנים רבות לא הפעילה רשות החברות הממשלתית את סמכותה, ולא התערבה בנעשה בחברה לאוטומציה. למשל, למרות שהמדינה החזיקה ב-40% מהמניות, לא מונו דירקטורים מטעמה תקופות ארוכות, מה שאפשר לדירקטורים מטעם השלטון המקומי יד חופשית בניהול החברה (בניגוד לדירקטורים מטעם המדינה הנבחרים לאחר בדיקת כישוריהם והתאמתם לתפקיד בוועדת שפייניץ, הדירקטורים מטעם השלטון המקומי הם אישים פוליטיים המתמנים לתפקיד ללא כל בדיקה אוביקטיבית). כנגד התנהלות זו הגיש ועד עובדי החברה לאוטומציה בג"ץ (125/06), וביולי 2007 פורסם פסק דין שמתח ביקורת על התנהלותה של החברה לאוטומציה כחברה שלממשלה חלק נכבד באחזקותיה, וקבע שהמדינה לא יכולה להתחמק מאחריותה לפקח על הנעשה בחברה.
חשוב לציין, שהתנערותה של המדינה מאחריותה לנעשה בחברה מסב נזקים לחברה. העובדה שראשות החברות הממשלתית לא בצעה את מלאכתה כראוי, פגעה למעשה בכל אזרחי מדינת ישראל, שכן חברה ממשלתית מעורבת שהממשלה נושאת באחריות לתפעולה היא רכוש כל אזרחי המדינה.
גם כיום, כשאיני עובד החברה (כיהנתי כיו"ר ועד העובדים במשך 13 שנה, עד אפריל 2009), אבל בתור אזרח המדינה המודע לדרך השערורייתית, לדעתי, בה טיפלה רשות החברות בחברה, אני קורא לחברי ועדת הכספים שלא לאפשר את הפרטתה של החברה, ובמקום למכור אותה למרכז השלטון המקומי, פשוט לפקח על הממשלה כדי שזו תדאג להתנהלותה של החברה כראוי.
ויותר מכך:
לפני כחודש ניתן פסק דין של השופט נעם סולברג מבית המשפט המחוזי בירושלים (8069/06) בתביעת דיבה שהגישה הנהלת החברה לאוטומציה על סך של 2.5 מליון ש"ח כנגדי. התביעה נדחתה.
להלן מספר ציטוטים מפסק הדין, ההדגשות שלי:
בסעיף 22 בפסק הדין נאמר: "במשפט התברר שהיה זה דווקא מר אלקסלסי שבתצהירו לא אמר אמת בהקשר זה".
בסעיף 23 בפסק הדין נאמר: "גם כאן היה זה מר אלקסלסי שלא אמר אמת בתצהירו… הוא נשאל מדוע לא הוצגו התוכניות והתבקש להראותן. תשובתו: אנחנו נמציא את התוכניות באם נתבקש"… "אני מתחייב כי במהלך המשפט הם יועברו אליך". מר אלקסלסי לא עמד בדיבורו."
בסעיף 35 בפסק הדין: "תביעת-סרק זאת לא נועדה אלא כדי לפגוע בנתבע ובתפקודו כיו"ר ועד עובדים. התובעת ביקשה להלך עליו אימים…התובעת לא ניהלה את המשפט בהגינות…מסמכים חשובים הסתירה וגרמה לניהול הליכים ארוכים, יקרים ומיותרים…הרבה כסף עלו הליכי המשפט הזה לקופתה המדולדלת של התובעת… הנהלת התובעת צריכה ליתן דין וחשבון על כך… שרי הפנים והאוצר והבאים מכוחם לפי חוק החברות ממשלתיות במלאכת הפיקוח והמעורבות בניהול עינייני התובעת, בהיותה חברה מעורבת, צריכים גם הם לתת את דעתם על כך ולפעול על פי סמכויותיהם".
הייתכן שחברי כנסת ישראל החברים בועדת הכספים, יאפשרו לרשות החברות הממשלתית, לנהל את תהליך ההפרטה של החברה לאוטומציה כאילו "כלום לא קרה" וישתקו כאשר בית המשפט מעלה ביקורת כה קשה לגבי התנהלות הנהלת החברה כפי שעולה מפסק הדין המתואר, וכפי שעולה מהחלטת בג"ץ 125/06?
לדעתי, מתפקידכם כחברי הכנסת לוודא שהממשלה מנהלת את החברה כנדרש ושרכוש הציבור נשמר כראוי ועל כן עליכם להתנגד בכל תוקף להפרטתה של החברה לאוטומציה.
– עוד על מאבק עובדי החברה לאוטומציה:
http://www.maki.org.il/index.php?option=com_content&task=view&id=2749&Itemid=82