כשקמו הארגונים החברתיים כנגד הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל וטענו כי הפרטתהקרקע והסרת הפיקוח של מינהל מקרקעי ישראל תסייע לבעלי ההון לגרוף רווחיםנאים לכיסם על חשבון הקופה הציבורית, טענו מקדמי הרפורמה כי מדובר בתרחישדמיוני, שכן מערכת התכנון תמנע ניצול לרעה של הקרקע.
והנהכעבור מספר חודשים התרחיש כבר לא נראה כל כך דמיוני. הרפורמה המקודמתבימים אלה במערכת התכנון על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נועדה להשליםאת הרפורמה שהחלה במנהל מקרקעי ישראל בבואה להשפיע על אופציות הייזוםבקרקע.
עיקר הרפורמה מדברת על העברת סמכויות מוועדות התכנון המחוזיות לועדותהתכנון המקומיות, במטרה המוצהרת להקל על ההליך הבירוקרטי, ולהפוך את תהליךהתכנון להליך של "וועדה אחת". בפועל, מבקשת הרפורמה להפריט את מנגנוני התכנון ובכך להקל על בעלי הקרקע ליזום בה.
ריקון מתוכן של הועדות המחוזיות על חשבון התחזקות הוועדות המקומיות, מפר את האיזון בין אינטרסים המשרתים את רווחת כלל הציבור, כגון בניה שלדיור בר השגה, דיור ציבורי, שטחים ציבוריים וכו', לבין האינטרסים הצריםהמשרתים את הרשויות המקומיות, השואפות למשוך לאזורן נדל"ן יקר, ואתהקבלנים, השואפים למקסם את הרווח.
בוועדות התכנון מתקבלות החלטות הנוגעות לחלוקת משאבים והענקת זכויותבנייה, ומשום כך מערכת התכנון חשופה לשחיתות. כיום, מערכת התכנון הנההיררכית ובה כל רמה מבקרת את זו שתחתיה – ובכך מצמצמת מאוד את היכולתלשחיתות ולקידום אינטרסים צרים. כיום, נותרו הוועדות המחוזיות המכשול האחרון העומד בפני בעלי הקרקעלקדם תכניות הסותרות תכניות מתאר מאושרות, כגון תכניות לשינוי יעוד שלהקרקע, תוספת אחוזי בניה וכו'. מטרת הרפורמה הינה להסיר מכשול זה.
כידוע, לקבוצות כוח קל יותר להעביר תכניות בוועדות מקומיות. הרכבןהפוליטי של הועדות המקומיות יוצר קשר בעייתי בין הון לשלטון. לא פעםהצביעו דו"חות מבקר המדינה על אוזלת ידן של הוועדות המקומיות באכיפתשלטון החוק על מנת לקדם אינטרסים צרים של קבוצות לחץ, בניגוד לאינטרסהציבורי הרחב.
האפשרות לתכנון מזורז, הממוקד בראיה נקודתית וקצרת טווח והנעדר שקיפותציבורית המאפיין את הוועדות המקומיות, בצירוף הבעלות הפרטית על הקרקע, יובילו לכך כי הועדות המקומיות לא יוכלו, וספק אם ירצו, להתמודד עם הלחציםשיופעלו עליהם על ידי בעלי הקרקע לאישור תכניות הממקסמות את רווחיהם עלחשבון האינטרס הציבורי.
וכך, שוב, במסווה של "סגירת מרפסת" יאלצו תושביישראל לשלם מחיר יקר. ברור כי הרפורמה בתכנון לא נועדה לסייע ל"אזרחהקטן", שהרי מרבית אזרחי המדינה לא מתעסקים כלל בתכנון כי אם ברישוי, בהשגת אישורי בניה.
הרפורמה בתכנון נועדה לסייע בעיקר לכרישי הנדל"ן, המחזיקים בשטחי קרקעגדולים, לממש את פוטנציאל הרווח של הקרקע, אותה קיבלו מראש תמורת מחירזעום, ולעתים אף ללא תמורה, בשלב הפרטת הקרקעות.
באמצעות השילוב בין הפרטת הקרקע להפרטת מערכת התכנון, מתפרקת המדינהמאחריותה לפקח על השימוש בקרקע, באופן שיסב נזק ארוך טווח ובלתי הפיךלאינטרס הציבורי. כך, יוכל מר נתניהו להגשים את חזונו וחזונם של בעליההון במדינת ישראל להפוך את הקרקע מנחלת הכלל למוצר כלכלי המניב רווחלבעליו.
