מי ישלם יותר מסים ומי ישלם פחות?

מאת תמר גוז'נסקי

 

ברחבי העולם מתמודדות ממשלות בורגניות עם המשבר הכלכלי בכלים יוצאי דופן מבחינתן: הלאמה של בנקים וחברות, הגדלת התקציבים לסיוע למובטלים ולהכשרה מקצועית, יוזמות של עבודות ציבוריות. בישראל, לעומת זאת, מכהנת ממשלה ימנית, המקדשת את המדיניות הניאו-ליברלית, ואינה מתכוונת לסטות ממנה אפילו נוכח משבר כלכלי וגידול באבטלה.

הדבר המאפיין את תקציב המדינה 2010-2009, העומד בפני השלמת חקיקתו, הוא הטלת מלוא כובד המשבר הכלכלי והירידה בהכנסות ממסים הנובעת ממנו – על כתפי העובדים, תוך המשך מתן הטבות המס לעשירים.

עוד לפני שהושלמה החקיקה של סעיפי התקציב ו"חוק ההסדרים", כבר נכנסה לתוקפה העלאת מס ערך מוסף מ-15.5% ל-16.5%. כתוצאה מכך התייקרו כל המוצרים והשירותים, לעתים בלמעלה מ-1%. העלאת המע"מ תגבה מהציבור מס נוסף בסכום של 3.6 מיליארד שקלים.

מסים נוספים שהוטלו עוד בטרם אישור התקציב הם – העלאת המס על הדלק ב-30 אגורות לליטר, שתגבה מהציבור עוד מיליארד שקל כמס דלק; והעלאת המס על הסיגריות – מס נוסף של 400 מיליון שקל.

בדיוני התקציב בכנסת כלולים עוד מסים, שהחמורים ביניהם – "מס הבצורת" בצורת היטל על צריכת מים מעל לסף מסויים (שעליו יש ויכוח), והעלאת מס הבריאות, המוטל על השכבות המוחלשות בחברה בצורת תשלום קבוע של 90 שקל לחודש למי ששכרו לחודש פחות מ-2,775 שקל. שני המסים האלה, שיפגעו בעיקר בשכבות העניות, אמורים לגבות מהציבור בין 1.2 ל-1.5 מיליארד שקל.

ועוד לא הזכרנו את התוכנית להטלת מע"מ על פירות וירקות, האמורה להכניס לאוצר כ-2 מיליארד שקלים בשנה.

סך כל המסים החדשים האלה הוא כ-8 מיליארד שקלים בשנה. מרביתם הם מסים על הוצאה (מע"מ, מים, דלק, סיגריות), שהם המסים הרגרסיביים ביותר, שכן הם מוטלים בשווה על עשירים ועניים.

לכך יש להוסיף, כי רק מחצית הגידול בהכנסות ממס הבריאות תועבר לקופות החולים, והמחצית תישאר באוצר. משמעות הדבר היא, שמס הבריאות, במקום לשמש את יעודו – מימון שירותי הבריאות, הופך להיות עוד מס שייכנס לקופת האוצר.

בעוד היא מעלה את המסים על המוני העם, מתעקשת הממשלה להמשיך במתווה של הטבות מס גדלות לבעלי הכנסות גבוהות, שישלמו פחות ופחות מס הכנסה ומס חברות. הטענה היא, שהפחתת מסים תסייע לצמיחה. אך האוצר אינו מסביר, מדוע הפחתות המס הנדיבות עד כה לא מנעו את המשבר הכלכלי, הפיטורים והגידול באבטלה. האוצר גם אינו מסביר, מדוע אינו מעלה במעט את מס ההכנסה ומס החברות, ובכך מייתר את הצורך בהטלת מסים על מים, בריאות, ירקות ופירות, דלק ועוד.