העיתונאי האמריקאי תומס פרידמן, שאינו ידוע כאוהד הסוציאליזם או כאוהד סין, היה אחד מהרבבות שהגיעו מחו"ל לאירועי האולימפיאדה, שנערכה לאחרונה בסין. את רשמיו סיכם ברשימה מעניינת, שראתה אור ביומון "ניו-יורק טיימס" (27.8).
ברשימתו מציין פרידמן, כי ההצלחה המסחררת של אירועי האולימפיאדה הייתה תוצאה של השקעה כספית גדולה (43 מיליארד דולר) ושל השקעה ארגונית כבירה. אך מעבר לכך, היא הייתה תוצאה של שבע שנים של תיכנון והשקעה לאומית, של ריכוז מאמצים מצד המדינה ושל עבודה קשה.
פרידמן ממשיך ומזכיר, כי לפני שבע שנים התרחש הפיגוע במגדלי התאומים, אשר בעקבותיו שונה סדר היום של ארצות-הברית כולה: "כאשר ישבתי במושבי ב'קן הציפור', צופה כאלפי הרקדנים, המתופפים, הזמרים והאקרובטים הסיניים מציגים את קסמיהם באירוע הנעילה, לא יכולתי שלא לחשוב על הדרך שבה ניצלו אמריקה וסין את שבע השנים האחרונות. סין הכינה את המשחקים האולימפיים; אנחנו התכוננו לאל קעידה. הם בנו איצטדיונים טובים יותר, רכבות תחתיות, נמלי תעופה, כבישים ופארקים. אנחנו בנינו מכשירי מעקב אלקטרוניים משוכללים יותר, רכבים משוריינים ומזל"טים".
פרידמן מסכם, כי התוצאות של האופי השונה של ההשקעה כבר ניראות בשטח. לדוגמא הוא משווה בין נמל התעופה הצפוף של ניו-יורק, לה גארדיה, והתשתיות הגרועות של מנהטן, לבין נמל התעופה המטופח של שנחאי והרכבת המרחפת, הנוסעת במהירות של 220 מילים לשעה, והמביאה במהירות הבזק את הנוסעים מנמל התעופה לעיר.
בעקבות רשמיו אלה, מציג פרידמן את השאלה, מי, אם כן, חי בארץ של עולם שלישי?
פרידמן מוסיף, כי הוא מודע לכך שחלקים גדולים בסין עדיין חיים בעוני, אך אותם חלקים מפותחים בסין, רמת פיתוחם גבוהה יותר מאשר זו של ארה"ב. הוא מציין, שבעוד שסין עסקה במפעלי פיתוח גדולים, בארה"ב עסקו בדחיית ביצוען של תוכניות פיתוח באמתלה של "מלחמה בטרור".
המסקנה של פרידמן: על ארה"ב לסיים את המלחמות בעירק ובאפגניסטן מהר ככל האפשר, שכן היא אינה יכולה יותר להרשות לעצמה לדחות את תוכניות הבנייה שלה.