נשים מרגישות פחות בטוחות מגברים באופן כללי, דבר שבא לידי ביטוי גם בתחושת הביטחון התעסוקתי והכלכלי – כך עולה ממחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנערך לבקשת יו"ר הוועדה לקידום האישה ולשוויון מגדרי, ח"כ עאידה תומא־סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת). עוד עולה מהמחקר, כי נשים ערביות ויוצאות חבר העמים הן בעלות תחושת הביטחון הנמוכה ביותר בקרב האוכלוסייה. המחקר, שהסתמך על שאלונים טלפוניים שבהם השתתפו כ-1,000 בני אדם, ביקש לבחון את תחושת הביטחון האישי של האוכלוסייה בישראל, בדגש על ציבור הנשים. 47.7% ממשתפי הסקר היו גברים, והיתר נשים ערביות, חרדיות, מהגרות ממדינות בריה"מ לשעבר וישראליות ותיקות.

יו"ר הוועדה לקידום האישה, ח"כ עאידה תומא־סלימאן (צילום: אל אתיחאד)

אחד הנושאים העיקריים שמטרידים יותר נשים מגברים, הוא הביטחון הכלכלי. 77% מהנשים, לעומת 63% מהגברים שהשתתפו בסקר, דיווחו כי הן חוששות מירידה ברמת החיים. בפילוח לפי קבוצות – 88% מהנשים הערביות חוששות מכך, ו-94% מהן חוששות מצמצום בהוצאות בעקבות הרעה במצב הכלכלי. יתרה מזאת, 27% מכלל הנשים בישראל (לעומת 20% מהגברים) ו-60% מתוך הנשים הערביות דיווחו כי בשנה האחרונה הן חששו לאבד את ביתן בעקבות הרעה במצב הכלכלי. גם תחושת הביטחון התעסוקתי אינה גבוהה. אחד מכל שלושה גברים ונשים (31%) שהשתתפו בסקר חוששים לאבד את מקום עבודתם בשנה הקרובה. קבוצת הנשים שהכי חוששת מאובדן מקום העבודה היא קבוצת העולות מבריה"מ (49%), לעומתן רק 24% מן הנשים הישראליות הוותיקות מרגישות את אותה תחושה. החשש מאובדן מקום העבודה גדל בעקבות התחושה כי הסיכויים למצוא עבודה אחרת אינם גבוהים. נשים ערביות חשות כי הן בעלות הסיכויים הנמוכים ביותר למצוא עבודה חלופית אחרי שאיבדו את מקום עבודתן. 35% מן הנשים הערביות אמרו כי יש להן סיכוי גבוה למצוא עבודה אחרת, לעומת 56% בקרב הנשים החרדיות והמהגרות ממדינות בריה"מ לשעבר, ו-42% בקרב הישראליות הוותיקות.

ח"כ תומא־סלימאן סבורה כי הסיבה לכך היא המחסור בהזדמנויות עבודה לנשים הערביות: אין אזורי תעשייה ביישובים הערביים, אין מעונות יום ואין תחבורה ציבורית יעילה. הסבר נוסף לתחושה הזאת יכול לנבוע מהעובדה ששיעור ההשתתפות של נשים ערביות בכוח העבודה הוא עדיין נמוך מאוד (33%) יחסית לשיעור כפול מכך ומעלה בקרב עולות לשעבר, חרדיות וישראליות ותיקות. לעומת זאת, 45% מכלל הנשים ו-51% מכלל הגברים שהשתתפו בסקר מעריכים כי אם יפוטרו מעבודתם קיים סיכוי גדול שימצאו עבודה אחרת ברמת ההכנסה שלהם כיום. מדובר במספרים גבוהים ביחס לעובדה שכשליש מהנשאלים העידו שאינם חשים ביטחון תעסוקתי כלל. עם זאת, הסקר לא בדק מהי רמת ההכנסה שלהם כיום, וסביר להניח שאם היא נמוכה, יהיה להם קל יותר למצוא עבודה מקבילה באותה רמת שכר.

הסיבות לתחושת החרדה הגבוהה בקרב גברים ונשים כאחד, החוששים לאבד את מקום עבודתם, נובעות משנים ארוכות של חוסר יציבות בשוק העבודה, בעיקר מאז המשבר הקפיטליסטי ב-2008, אז הגיעו שיעורי האבטלה ליותר מ-9%, וגלי הפיטורים היכו בכל מקום. כיום, שיעור האבטלה נמוך מ-5%, אך הדבר נובע בעיקר מעלייה במספר המשרות בשכר נמוך בשיטת הקבלנות, שאינן דורשות השכלה ולא מאפשרות קידום. מאותה סיבה בדיוק, ככל הנראה, נובעת תחושתן הקשה של עולות בריה"מ לשעבר העוסקות בעבודות מזדמנות או בעבודת קבלן, שחצי מהן חושש לאבד את מקום עבודתו.

הסקר גם בדק את תחושת האפליה במקומות העבודה, ומצא כי שיעור הגברים והנשים שמרגישים שלא ניתנת להם הזדמנות שווה להתקדם בעבודה זהה ועומד על כ-21% (כל עובד חמישי). כמו כן, 33% מהנשים חשות כי הן מופלות בשל מגדרן. התופעה הזאת הכי נפוצה בקרב נשים חרדיות, ואחריהן הנשים הערביות (53% ו-45% בהתאמה). 18% מהנשים העידו כי הן חוששות מהשפלה במקום העבודה ו-22% מהגברים חוששים מהשפלה על רקע השתייכותם הקבוצתית, במיוחד כשהיא מקבלת ביטוי פיזי. בתוך כך, 43% מהנשים הערביות ו-37% מהגברים החרדים מפחדים מפגיעה בהם בעקבות המראה החיצוני. עוד עולה מהסקר כי נשים חשות פגיעות יותר מגברים גם בהיבט של הביטחון האישי. 30% מהנשים העידו כי הן מפחדות מהטרדה מינית לעומת 15% מהגברים. גם במדד הזה מובילות הנשים הערביות, כש-71% מהן העידו כי הן חוששות מפגיעה מינית, לעומת 26% בקרב הישראליות הוותיקות, 24% בקרב הנשים החרדיות ורק 3% בקרב הנשים העולות ממדינות בריה"מ לשעבר.

חשש נוסף של הישראלים הוא מיחס לא שוויוני מצד מוסדות המדינה כלפיהם: 61% מהנשים ו-57% מהגברים חשים שחוו חוסר שוויון. תחושת חוסר השוויון מורגשת בצורה החריפה ביותר בקרב נשים ערביות (80%), גברים חרדים (73%), נשים חרדיות (66% ,(גברים ערבים (63%), ישראליות ותיקות (62%), ישראלים ותיקים (55%), עולים מבריה"מ (38%), ולבסוף – עולות מבריה"מ (32% .("ביטחון אנושי מורכב מכמה גורמים, ותחושת האזרחים ‏והאזרחיות היא הגורם העיקרי בכינון ממד זה", אמרה ח"כ תומא־סלימאן ל"דה מרקר", שפרסם הבוקר (חמישי) את עיקרי הסקר. "לכן יש צורך בשינוי התפישה של מקבלי ההחלטות לגבי סדרי עדיפויות תקציביים ומדיניים. ‏במדינה שבה האזרחים קורסים תחת העוולות ‏הכלכליות־חברתיות ויוקר המחיה, תקציב הביטחון מסתכם ב-60 מיליארד שקל. עם חלוקת תקציבים כזאת, שלא שמה את האדם והאזרח ‏במרכז, כיצד ניתן להקצות תקציבים לחינוך בפריפריה וביישובים הערבים, או יותר כסף ‏לאוניברסיטאות, לדיור הציבורי, ליצירת הזדמנויות עבודה, ולרווחה?", הדגישה.