הפגנות ומשמרות מחאה רבות נערכו אתמול (שבת) למען החטופים ונגד המלחמה בעזה ובאיראן. הפגנות למען שחרור החטופים נערכו מול בתיהם של השר ניר ברקת, השר רון דרמר וראש הממשלה בנימין נתניהו בירושלים, וכן סמוך לבתיהם של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ושר החוץ גדעון סער בתל אביב – שם נעצרו שני מפגינים. מחאות נערכו גם מול מטה הליכוד בתל אביב, מול בית הנשיא בירושלים, מול ביתו של המקורב למשפחת נתניהו סיימון פאליק בירושלים, שני מפגינים נעצרו מול ביתו של ח"כ אלי דלל (הליכוד) בנתניה.
מחאות נוספת נערכו מול ביתו של השר עמיחי שיקלי בקיבוץ חנתון, השר יואב קיש בהוד השרון, מול ביתה של השר מירי רגב בראש עין וגם בצומת כרכור, בצומת הגומא, בצומת חוסן, בצומת קריית טבעון, בכניסה לקיבוץ אילון, בצומת הרחובות קק"ל ולבנון בתל-אביב, במודיעין ובנס ציונה.
המשטרה קראה למוחים ליד ביתו של נתניהו להתרחק מהמקום ולעבור לצומת הרחובות עזה ומטודלה, והורתה על פינוי ההפגנה בסמוך לביתו של ברקת. קצין משטרה אמר למפגינים מתחת לביתו של סער להתפנות, וטען שהם מפרים את ההנחיות כי מספרם עולה על 30.
בחיפה, המשטרה הציבה כוחות מבעוד מועד בכיכר האסיר שבמושבה הגרמנית – אחד ממוקדי המחאה הקבועים בעיר – ומנעה מהמוחים להפגין במקום. לאחר מכן העבירו מפגינים בודדים את המחאה לכיכר אמיל חביבי, גם שם הציבה המשטרה ניידות מראש. למרות שהמפגינים עמדו במקום ללא חולצות מחאה או שלטים ולא קראו קריאות, השוטרים ביקשו מהם פרטי זהות. אחת מהמפגינות נעצרה כשהתעמתה עם מפקד תחנת חיפה, וזמן קצר לאחר מכן המחאה התפזרה. במקביל נערכה בחיפה משמרת מחאה נגד המלחמה בעזה ובאיראן במרכז הכרמל בהשתתפות עשרות מפעילי הגוש נגד הכיבוש, אך המשטרה לא התערבה.
מאז תחילת המלחמה מול איראן המשטרה מונעת את קיומן של הפגנות ומחאות בטענה כי מדובר בהתקהלויות שנאסרו בעקבות מצב החירום שהוכרז בעורף. בכמה הזדמנויות מנעה המשטרה ממפגינים למחות ואף עצרה את המעורבים, זאת על אף ששהו בנפרד ולא התקהלו.
אך חרף ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, אין כל מניעה חוקית לקיים הפגנות בעת מלחמה. על פי החוק, שר הביטחון או הממשלה יכולים להכריז על מצב החירום, המקנה סמכויות נרחבות לצבא על העורף הישראלי, אך אינו נוגע ישירות למשטרה.
מאז שישראל פתחה במלחמה נגד איראן ב-13 ביוני הובאו ברשתות החברתיות ובתקשורת עדויות של מפגינות ומפגינים על פיזור אלים של מחאות שקטות על ידי המשטרה, כולל מעצר מפגינים. כך למשל במחאה שקטה בכיכר הבימה בתל אביב בקריאה לסיום המלחמה, שבה השתתפו עשרות שעמדו במרחק זה מזה כדי להימנע מהתקהלות; במשמרת מחאה שקטה בחיפה בקריאה לסיום המלחמה, שבה השתתפו כעשרה מפגינים; בהפגנה שקטה בשער בגין בקריה בתל אביב-יפו בקריאה לשחרור החטופים, שבה השתתפו ארבעה מפגינים; ובמחאת יחיד מול משכן ראש הממשלה ברחוב עזה בירושלים.
האגודה לזכויות האזרח פנתה ביום רביעי שעבר למשטרה וליועצת המשפטית לממשלה, בבקשה להנחות את כלל הדרג הפיקודי במשטרה ואת הכוחות בשטח לחדול לאלתר מדיכוי אירועי המחאה ומהתערבות בלתי חוקית בתוכן המחאות. בפנייה כתבה אלזה בונייה מהמחלקה המשפטית כי פיזור ודיכוי גורף של מחאות חוקיות, תוך שימוש בכוח, אינו מידתי, פוגע אנושות בחופש המחאה והביטוי בישראל, ויוצר אפקט מצנן המרתיע מפגינים נוספים מעיסוק בפעילות מחאתית. היא הדגישה כי אין בהנחיות פיקוד העורף ובמגבלות על התקהלויות על מנת לבטל את חופש המחאה והביטוי, על אחת כמה וכמה כאשר התקהלויות אלו כוללת מספר מפגינים מצומצם ונערכות בסמוך למרחב מוגן תקני. היא הזכירה פסיקות והנחיות שקבעו שוב ושוב שלמשטרה אין סמכות להתערב בתכניהן של הפגנות ולצנזר שלטים וחולצות מחאה שאינם תואמים את המסרים המקובלים עליה, ושהיא אינה מוסמכת לפזר הפגנה בשל הנושא העומד בבסיסה.
"התנהלותה הכוללת של המשטרה בימים האחרונים מעלה חשש כבד לניצול מצב החירום ובהלת ההמונים על מנת למנוע ממפגינים, ובפרט מאלו המפגינים בקריאה לסיום המלחמה והטבח בעזה, מלממש את זכותם הבסיסית להפגין, ולקבע בסטטוס קוו מגבלות מרחיקות לכת על חופש המחאה והביטוי בישראל בשעת חירום ובשגרה", נכתב בפנייה.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/138028
