האגודה לזכויות האזרח, קולעובד, מוקד סיוע לעובדים זרים ומחויבות לשלום ולצדק חברתי פנו לנשיא אוניברסיטתתל-אביב, פרופ' צבי גליל, במחאה על הוראתו של רקטור האוניברסיטה, פרופ' דני לויתן, שאוסרת על עורכי הדין בקליניקותהמשפטיות בפקולטה למשפטים לייצג תובעים נגד האוניברסיטאות או כל גוף שקשור אליהן. במכתבם הם כותבים "נדהמנו ללמוד ממכתבה החשוב והנוקב של פרופ' רות בן-ישראל מיום 8.12.08, כי הרקטור פרופ' דן לויתן התיימר לאסור על עורכי הדיןבתוכניות לחינוך משפטי קליני בפקולטה למשפטים לייצג תובעים בכל עניין שנוגע לאחתמשש האוניברסיטאות המוכרות בישראל ולאוניברסיטה הפתוחה או לכל גוף שקשור אליהן. זאתבעקבות פעילותה של התוכנית למשפט ולרווחה בייצוג עובדים, המבקשים להתאגד ולעמוד עלזכויותיהם הבסיסיות הן במכון דוידסון שבמכון ויצמן והן באוניברסיטה הפתוחה. במקוםלהדוף את הלחצים של ראשי מכון ויצמן, הרקטור פגע בצורה קשה בחופש האקדמי שלהקליניקות המשפטיות וביכולתן לקדם את זכויות האדם במיוחד בתחום של זכויותעובדים".
ועוד: "כולנו – ארגונים המקדמים זכויות אדם בכלל וזכויות עובדים בפרט – מכירים מקרוב ומוקירים את הפעילות הענפה והחשובה של התוכניות לחינוך משפטי קליניבפקולטה למשפטים בתחומים רבים ומגוונים, ומשתפים איתן פעולה. רק השבוע – הוא שבועזכויות האזרח – קיבלה התוכנית לזכויות פליטים, שהיא אחת הקליניקות הפועלות במסגרתהפקולטה, את אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג בשל פעילותה החלוצית בהגנה עלזכויות הפליטים בישראל. הקליניקות בפקולטה למשפטים בפעולתן החלוצית מהוות מודללחיקוי ודוגמה מובילה, עליה מתבסס כל החינוך הקליני במוסדות אקדמיים בישראל. התערבות גסה בשיקול הדעת האקדמי והמקצועי של המרצים ועורכי הדין, שפועליםבמסגרת הקליניקות, לא רק פוגעת בצורה חסרת תקדים בחופש האקדמי, אלא אף מגבילה בצורהמהותית את היכולת של התוכניות הללו לסייע לעובדים, שהם מגזר חלשבמיוחד".
לבסוף נכתב "אך סמלי הוא שהיום, 10 בדצמבר, הוא יום זכויות האדם הבינלאומי. היום לפני 60 שנים אימץ האו"ם את ההצהרה האוניברסאלית בדבר זכויות האדם. התוכניותלחינוך משפטי קליני הן שותף חשוב במאבק הקשה לקידום זכויות האדם. אנו קוראים לךלהצטרף לפרופ' חנוך דגן, דיקן הפקולטה למשפטים, ולמועצת הפקולטה, ולהעניק להן אתמלוא הגיבוי והתמיכה של מוסדכם להמשיך ולפעול ללא הגבלה למען קידום זכויותהאדם".
אתמול גם שוגר אל פרופ' גליל מכתב תמיכה של קבוצת מרצים לדיני עבודה בנושא הזכות לחופש ההתארגנות. במכתב נאמר "אנו מרצים לדיני עבודה במכללות ובאוניברסיטאות, מוחים על הפגיעה בזכות לחופש ההתארגנות של עובדים במוסדות להשכלה גבוהה ובמקומות עבודה אחרים. אנו מצרים על הצורך במכתב זה דווקא ביום בו העולם כולו מציין 60 שנה ליסודה של האמנה להכרזת זכויות האדם, בה מעוגנת זכות ההתארגנות. הזכות לחופש ההתארגנות הוכרה כזכות אדם וכאחת מארבע זכויות הליבה של עובדים במשפט הבינלאומי וכזכות יסוד חוקית במשפט הישראלי. זכותם של עובדים להתארגן מבטאת את חירותם האישית, מבטיחה את השמירה על כבודם, ומהווה כלי מרכזי להגשמת זכויותיהם החברתיות והכלכליות. זכות זו, היא האמצעי המרכזי של עובדים להיאבק למימוש האינטרסים הבסיסיים ביותר שלהם, בין היתר, הזכות לקיום הוגן בכבוד. זכות זו, שזכתה להכרה הן כזכות אדם אזרחית פוליטית והן כזכות אדם חברתית, הינה בגדר אמצעי הכרחי למימוש ערכי יסוד של משטר דמוקרטי".
