גינויים חריפים של קהילות נוצריות ברחבי העולם פורסמו היום (שלישי) בעקבות תקיפת מתנחלים אתמול (שני) על הכפר הפלסטיני־נוצרי ההיסטורי טייבה שבגדה המערבית. על פי הדיווחים בעיתונות הפלסטינית, המתנחלים הקימו מאחז בלתי חוקי על קרקע בבעלות פרטית וחסמו את גישת התושבים לרכושם, במה שהתושבים מגדירים כ"מבצע מתוכנן של עקירה בכפייה".
מעדויות התושבים הפלסטינים עולה כי המתנחלים משתמשים במאחז שהוקם לאחרונה כבסיס להרחבת נוכחותם, להפחדתם ולביסוס שליטה מוחלטת בכפר. משפחות מדווחות כי נמנעת מהן פיזית הגישה לאדמותיהן, תוך חשש גובר כי פלישות מתמשכות אלו יהפכו את החיים במקום לבלתי אפשריים. טייבה הוא אחד הכפרים הנוצריים האחרונים שנותרו בגדה המערבית, והתושבים מזהירים כי התקפות חוזרות ונשנות, תפיסות קרקע והגבלות תנועה יוצרות לחץ בלתי נסבל שנועד לגרש אותם מאדמות אבותיהם.
יצוין שהרשות למאבק בגדר ובהתנחלויות הפלסטינית פרסמה אתמול דו"ח חודשי שממנו עולה כי כוחות הכיבוש והמתנחלים ביצעו 1,637 תקיפות במהלך אפריל האחרון, "כחלק מהמשך מדיניות הטרור השיטתית שמפעילה מדינת הכיבוש נגד העם הפלסטיני, אדמותיו ורכושו".
יו"ר הרשות למאבק בגדר ובהתנחלויות, השר מואייד שעבאן, הוסיף כי כוחות הכיבוש ביצעו 1,097 תקיפות, ואילו המתנחלים ביצעו 540 תקיפות. לדבריו, התקיפות התמקדו בעיקר במחוזות שכם, שבו נרשמו 402 תקיפות; חברון, עם 340 תקיפות; רמאללה ואל־בירה, עם 312 תקיפות; ולאחר מכן בית לחם, עם 171 תקיפות. נתונים אלה מצביעים, לדבריו, על עוצמת הפגיעה השיטתית באזורים אלה.
שעבאן ציין כי התקיפות היו רבות ומגוונות וכללו אלימות פיזית ישירה, עקירת עצים, הצתת שדות, מניעת גישה של חקלאים לאדמותיהם, השתלטות על רכוש, וכן הריסת בתים ומבנים חקלאיים. הוא הדגיש כי צעדים אלה מתבצעים במקביל לסגירת שטחים נרחבים מאדמות פלסטיניות בתואנה ביטחונית, בעוד שהמתנחלים מקבלים הגנה ותמיכה המאפשרות להם להרחיב את נוכחותם בתוך אותם אזורים. הוא הוסיף כי מאז תחילת 2026 הגיע מספר תקיפות המתנחלים ל־2,016.
לדבריו, המתנחלים ביצעו 124 מקרי השחתת רכוש ו־20 מקרי השתלטות וגניבה של רכוש פלסטיני. תקיפותיהם פגעו גם בשטחים נרחבים של אדמות פלסטיניות, וגרמו, בסיוע כוחות הכיבוש, לעקירה, השחתה והרעלה של 4,414 עצים, כולם עצי זית. במחוז חברון נפגעו 2,169 עצים, ברמאללה ואל־בירה 1,170 עצים, בשכם 740 עצים, בירושלים 200 עצים ובבית לחם 135 עצים.
מהדו"ח שפורסם אתמול עולה עוד כי מאז תחילת אפריל האחרון ניסו המתנחלים להקים 21 מאחזים חדשים, רובם בעלי אופי חקלאי. במחוז חברון נרשמו שבעה ניסיונות להקמת מאחזים חדשים, בבית לחם שלושה, ברמאללה ואל־בירה ארבעה, בשכם חמישה, ובג'נין ובטובאס ניסיון אחד בכל מחוז. "העלייה בניסיונות להקמת מאחזים בתקופה האחרונה אינה יכולה להתבצע אלא בהנחיות ברורות של הדרג המדיני במדינת הכיבוש, במטרה לקבוע עובדות בשטח ולהעמיק את קריעת הרצף הגיאוגרפי הפלסטיני. המתנחלים", לדבריו, "מבצעים את השינוי בשטח, ולאחר מכן הדרג הרשמי הופך אותו לעובדה קיימת באמצעות הכשרתו, קיבועו והפיכתו לאתר התנחלותי הזוכה לכל השירותים", נאמר בדו"ח.
כמו כן, במהלך אפריל ביצעו רשויות הכיבוש 37 פעולות הריסה, שבהן נהרסו 78 מבנים. בין המבנים שנהרסו היו 37 בתים מאוכלסים, 34 מבנים חקלאיים וחמישה מקורות פרנסה. ההריסות התרכזו במחוז ירושלים, שבו נהרסו 29 מבנים; ברמאללה ואל־בירה, עם 22 מבנים; בבית לחם, עם עשרה מבנים; ובמחוזות נוספים.
בדו"ח נכתב כי מאז סוף 2022, עם כינון ממשלת הימין בישראל, אושרה הקמתן של לפחות 103 התנחלויות, ו"המספר משקף את המעבר ממדיניות של התרחבות הדרגתית למדיניות של הצפה גיאוגרפית שיטתית, שבה האתרים מחולקים באופן מחושב כדי להשיג את הפגיעה המרבית ברצף הגיאוגרפי הפלסטיני". רק באפריל בחנו גופי התכנון בישראל עשר תוכניות מתאר לטובת התנחלויות בגדה המערבית ובתחומי עיריית הכיבוש בירושלים: שש תוכניות מתאר להתנחלויות בגדה וארבע תוכניות לטובת התנחלויות בתחומי עיריית הכיבוש בירושלים.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/145218
