הנהלת בנק מזרחי טפחות מאיימת לתבוע את יו"ר ועד עובדי הבנק, דניאל דהן, בעקבות התבטאויותיו נגד החלטת דירקטוריון הבנק. איום התביעה בא אחרי שזה התייחס לחשדות כנגד הבנק בארה"ב ואמר לעיתון "גלובס" כי "מי שנהנו מאותם פירות באושים וגרפו לכיסם מיליוני שקלים – הן כשכר והן כבונוסים שמנים וכבדים – הם אלה שצריכים לשלם את הקנס או לפחות את חלקו". דבריו של דהן נאמרו בביקורת על החלטת דירקטוריון הבנק לדחות את הצעת הסדרי התשלום שהציג בפניו משרד המשפטים האמריקאי. דהן הביע חשש כי דווקא העובדים, שלדבריו לא עברו על שום איסור ולא סייעו להעלמת מיסים, יהיו אלה שעלולים לשלם את מחיר הפרשה בסופו של דבר.
הפגנה של עובדי מזרחי טפחות מול הנהלת הבנק בעת השביתה באוגוסט אשתקד (צילום: ועד עובדים)
במכתב ששלח הבנק נטען כי בדבריו "הכריע כבר דהן את דינם" של הבנק ומנהליו בעבר ובהווה, וזאת עוד טרם סיום החקירה. במכתב תגובה ששלח דהן להנהלת הבנק נאמר כי הנהלת הבנק מבקשת להלך אימים על יו"ר הוועד, הפועל להגן על העובדים כנדרש מתפקידו הציבורי. עוד הבהירו כי העובדה שעל פי דיווחי הבנק לבורסה, הוא הפריש 46.1 מיליון דולר (שהם 13% מגובה הקנס שביקשו להטיל האמריקאים בהצעה להסדר טיעון) "לטובת העניין", מעידה כי הבנק עצמו מעריך שיידרש להוצאות כבדות בעקבות הפרשה.
"מרשינו בדעה כי האנשים שעמדו בראש הבנק בזמנים הצריכים לחקירה, היו חייבים לנהל את פעילותו באופן חוקי" הבהירו בוועד, "הם גם היו חייבים למנוע מהבנק בניהולם לפעול בניגוד לחוק. עבור קיום חובותיהם כלפי הבנק, שולמו להם סכומים גדולים, ועבור הצלחתם גמלו להם בבונוסים עצומים. אם מדובר באי–הצלחה, או בהתנהלות שלהם שגורמת לבנק נזקים גדולים (כלכליים ותדמיתיים) עליהם לשאת בעלויות. טענה ודעה אלה של מרשינו אינם 'נגד הבנק' כי אם 'לטובתו'!".
במסגרת חקירה שניהל הממשל האמריקאי ב-2001, שבדקה האם בנקים הפועלים במדינה סייעו לאזרחים אמריקאים להעלים מס בחסות הסודיות הבנקאית, הטיל משרד המשפטים האמריקאי קנס בסך של 342 מיליון דולר קנס, זאת במסגרת הסדר ועל רקע הממצאים שהעלו סיוע מצד הבנק להעלמות מס של לקוחותיהם האמריקאים החל מראשית שנות האלפיים. למרות שתשלום הקנס היה מסיים את החקירה, הודיע הבנק בתחילת חודש אוגוסט כי הוא מסרב לעשות זאת טענה שמדובר בהצעה "לא מפורטת" ש"אינה כוללת עקרונות תחשיב המבססים סכום זה".
מזרחי טפחות הוא לא הבנק היחיד שנבדק במסגרת החקירה. עד כה הפריש בנק הפועלים לרשויות בארה"ב כ-1.3 מיליארד שקל, אך הפרשות אלו נוגעת רק לרכיב אובדן המס לרשויות והבנק צפוי לשלם קנסות נוספים עד לסגירת התיק נגדו. ואילו בנק לאומי הגיע להסדר מול הרשויות בארה"ב במסגרתו שילם הבנק 400 מיליון דולר בדצמבר 2014 בתמורה לסגירה סופית של התיק נגדו.
למכתב התשובה המלא שנשלח על ידי יו"ר הוועד להנהלה: