"לשמאל הפלסטיני יש תפקיד היסטורי חשוב באיחוד הכוחות הפוליטיים הפלסטיניים" – ציין השבוע עאדל עאמר, מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י), בשיחה עם "זו הדרך" על הפוליטיקה הפלסטינית בעקבות המלחמה בעזה.

בצל מלחמת ההשמדה בעזה, האם חלו שינויים בזירה הפוליטית הפלסטינית?

בוודאי. יש ותהיה למלחמה השפעה על הזירה ועל המפה הפוליטית הפלסטינית. עם זאת, יכול להיות שעדיין מוקדם להצביע על עומק השינויים ואופיים. מה שברור הוא שישראל משקיעה מאמצים אדירים בכפיית מציאות חדשה על העם הפלסטיני ועל הארגונים הפלסטיניים. היא שואפת להשמיד את חמאס, לא רק כארגון שדוגל במאבק מזוין אלא גם ככוח פוליטי, ולרוקן מתוכן את כלל הארגונים החברים באש"ף. האם תצליח בכך – עוד מוקדם לקבוע.

לפני המלחמה, ישראל הרשמית פעלה דווקא לשמר את שלטון חמאס בעזה כמשקל נגד לאש"ף, וכדי למנוע התקדמות ליישום פתרון שתי המדינות…

זה נעשה במטרה לקבע את הפילוג הפנים-פלסטיני, המשרת את האינטרסים של ממשלת ישראל. אך מאז פרוץ המלחמה, קשה להצביע על איזושהי אסטרטגיה ישראלית לבד מאסטרטגיית ההשמדה – של העם הפלסטיני ושל הכוחות הפוליטיים שלו. נגד חמאס ישראל משתמשת בנשק, ונגד הרשות הפלסטינית והארגונים החברים באש"ף היא משתמשת בשיטת הנטרול – ריקון הרשות ואש"ף מכל תוכן שלטוני ומיכולת להשפיע על תהליכים בשטחים הכבושים.

לכן ישראל נמנעת מכל שיתוף פעולה עם הרשות, חוסמת את העברת כספי המסים הפלסטיניים המאפשרים לרשות לפעול, ומעמיקה את שליטתה בשטחי C ו-B בגדה המערבית. זה ביצוע דה-פקטו של תוכנית סמוטריץ' לסיפוח השטחים הכבושים. כך מנסה ישראל לעצב מחדש את הזירה הפלסטינית. כל התהליכים והפשעים האלה מנוגדים הן להסכמים בין הרשות הפלסטינית לבין ישראל והן לחוק הבינלאומי.

כיצד מגיבים לכך הפלגים הפלסטיניים? האם אימצו אסטרטגיה חדשה?

היו כמה סבבים של משא ומתן בין הפלגים הפלסטיניים במטרה לסיים את הפילוג: הסכמי קהיר, הסכמי מוסקבה, ולאחרונה הסכמי בייג'ין. אני חושב שהמציאות הפלסטינית כעת מחייבת אחדות של כל הכוחות הפלסטיניים ואימוץ אסטרטגיה משותפת לשימור הפרויקט הפלסטיני להשגת עצמאות. האתגרים הם גדולים מאוד וקיימות סכנות.

מלחמת ההשמדה היא לא רק השמדה פיסית אלא גם השמדה של זכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני. עזה הפכה למקום שאי אפשר לקיים בו חיים נורמליים ואפילו בסיסיים. מה שקורה בגדה הוא מהלך של ביתור לקנטונים; של מצור על כל הערים וסביבותיהן; של סלילת כבישי אפרטהייד שאסור לפלסטינים לנוע בהם.

המטרה של צעדים אלה היא רמיסת האפשרות לקיום מדינה פלסטינית עצמאית. מול הפרויקט הישראלי הזה חיוני שהפלסטינים יגבשו אסטרטגיה המתמודדת עם האתגר. התמודדות זו מחייבת אחדות ארגונית סביב הפרויקט ההיסטורי הפלסטיני אותו אימץ אש"ף בשנות השבעים: מדינה בצד מדינה.  במקביל יש לגייס את הקהילה הבינלאומית לתמיכה בעיקרון זה. יש לאמץ בשתי ידיים את היוזמה הצרפתית להכרה במדינה פלסטינית ולקדם אותה ביתר שאת. הנהגת אש"ף חייבת להוביל את המערכה לקידום ההכרה הבינלאומית במדינה פלסטינית.

מה תפקידו של השמאל הפלסטיני בתנאים אלה?

לשמאל הפלסטיני על כל מרכיביו יש תפקיד היסטורי חשוב באיחוד הכוחות הפוליטיים הפלסטיניים. זה תפקיד שהשמאל מנסה לבצע, אך הימשכות המלחמה ואכזריותה  מחבלות במאמציו. חובתם של כוחות השמאל לאחד את הכוחות הפוליטיים הפלסטיניים ואת העם הפלסטיני כולו סביב הפרויקט הפוליטי לסיום הכיבוש, להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות יוני 1967, עם ירושלים המזרחית כבירתה, ולכיבוד זכות השיבה של הפליטים. הצעד הראשון הוא – העמקת האחדות הפלסטינית דרך חיזוקו של אש"ף והרחבת שורותיו.

בתקופת המלחמה קיימה הנהגת מק"י פגישות עם הנהגת מפלגת העם הפלסטיני. מה היה תוכנן?

מאז אוקטובר 2023 קיימנו כמה פגישות עם מפלגת העם, בעיקר סביב המאבק המשותף נגד המלחמה והדיכוי הפוליטי של מתנגדיה. נציגי מפלגת העם סיפרו לנו על פעילותם ועל ההצעה שהגישו לכל הכוחות הפוליטיים הפלסטיניים בסוף חודש מרס 2025 במטרה להפסיק את מלחמת ההשמדה.

עיקר היוזמה: אחדות הכוחות הפוליטיים הפלסטיניים, כולל חמאס, במטרה לעצור את המלחמה; הגנה בינלאומית על העם הפלסטיני, לרבות בגדה המערבית; ערובות בינלאומית וערבית להקמת מדינה פלסטינית עצמאית; והשעיית המאבק המזויין. התקופה הנוכחית מחייבת חשיבה פלסטינית מעמיקה ועמידה עיקשת על סיום הכיבוש ומימוש הזכות להקמת מדינה.

עוד בנושא:

ריאיון עם מזכ"ל מק"י עאדל עאמר: לצאת לרחובות בקול ברור נגד המלחמה