הפגנה ארצית  נגד המלחמה ולמען השלום התקיימה היום (שישי) בחיפה לציון יום האישה הבינלאומי, 8 במרס. לקראת אירוע זה שוחח "זו הדרך" עם נסרין מורקוס, מזכ"לית תנד"י – תנועת נשים דמוקרטיות בישראל.

כיצד תציין תנד"י את יום האישה?

תנד"י היא תנועת נשים יהודית-ערבית, שבשנה הבאה תציין 75 שנות פעילות. תנד"י נאבקת למען שוויון האישה, להגנת זכויות נשים וילדים, לשלום ולשותפות יהודית-ערבית. לכן אין דבר מתאים יותר לתנד"י מאשר ליזום הפגנה נגד המלחמה המתמשכת והפשעים המבוצעים במסגרתה בעזה ובגדה. יצאנו בקריאה רחבה לכל השותפים הפוטנציאליים. לשמחתי נענו מיד לקריאה שמונה ארגונים ובכל יום מצטרפים ארגונים נוספים. בעת שיחתנו הודיעו כבר 17 ארגונים ותנועות שישתתפו בהפגנה: תנד"י, לוחמים לשלום, אשה לאשה, שותפות השלום, נשים בשחור, מסרבות, נשים נגד אלימות, מאבק סוציאליסטי, קולקטיב מזרחי-אזרחי, זעקת האמהות, ישיבות הנשים בלבן, עו"סות דמוקרטיה, יש גבול, איתך-מעכי, אמהות נגד אלימות, מק"י, חד"ש ועוד.

אני מאמינה שמאבק יהודי-ערבי משותף הוא הדבר הנכון ביותר עכשיו. אין דבר נכון יותר מקריאה משותפת שלנו כנשים, כאימהות וכפעילות נגד המלחמה. אני צופה שתהיה הפגנה גדולה, למרות שהיא נערכת בחודש הרמדאן, ומקווה מאוד שיהיה לה כיסוי רם בתקשורת המיינסטרים.

מדוע המאבק נגד המלחמה הוא סוגיה פמיניסטית?

ברור שנשים צריכות לעסוק בזכויות נשים וילדים. הנושאים הללו חשובים מאוד. אבל אנו כנשים צריכות להיות בקדמת הבימה גם בעניינים פוליטיים, בהכרעות החשובות בנוגע לעתיד של כולנו. נשים נפגעו קשה במלחמה – גם הפלסטיניות וגם היהודיות. כשיש מלחמה, פיגועים ומעשי אלימות, כולל האלימות הקשה בחברה הערבית – הסבל אינו פוסח על הנשים. ראינו זאת גם בטבח 7 באוקטובר וגם בעשרות אלפי הנשים והילדות שנהרגו בעזה. נשים הן נפגעות ישירות וגם עקיפות, אך הקול שלהן כמעט לא נשמע. לדעתי לנשים יש צורך וגם חובה לא לשתוק. חשוב שנשים יהיו מרכיב מוביל במאבק נגד המלחמה.

מה המסר של תנד"י ליום האישה 2025?

המאבק הפוליטי צריך להיות משותף – לא רק ליהודים ולערבים, אלא גם לנשים ולגברים. איננו קוראות להיבדלות מהגברים. הפמיניזם שלנו אינו בדלני; זה פמיניזם חברתי-סוציאליסטי. נשים וגברים צריכים לפעול יחד למען שוויון זכויות עבור כל האוכלוסיות המוחלשות והמדוכאות. נשים אינן רק קהל פסיבי של קורבנות או מעודדות. אנו תובעות להיות בין מקבלי ההחלטות ובקדמת הבימה.

נוסף לפעילותה נגד המלחמה, תנד"י מסייעת לעקורים ממחנות הפליטים בגדה המערבית. כיצד סייעתן?

לתנד"י יחסים ארוכי-שנים עם ארגוני נשים בגדה המערבית. מאז האינתיפאדה הראשונה (1987) לקחו חברות התנועה חלק פעיל בגיוס סיוע לתושבי הגדה, בעיקר לדרי מחנות הפליטים. כך נוצר קשר הדוק ורציף עם פעילות פלסטיניות בגדה. כשהתחיל המבצע הצבאי במחנה הפליטים נור א-שמס בגדה, פנתה אלי פדווה ח'דר ממפלגת העם הפלסטיני, הפעילה גם בעמותה בשם "עבאד אלשמס" (החמניות). היא כתבה לי שלמפונים ממחנות הפליטים נחוצים בדחיפות שמיכות, חיתולים ותרכובות מזון לתינוקות. זו הייתה ממש קריאת חירום.

העברתי את הפנייה לחברות תנד"י. אלה התגייסו ותוך ימים ספורים אספנו כמות גדולה של סיוע. בסמיכות זמן קיבלנו פניה נוספת לסיוע למחנות הפליטים של טול כרם ולמחנה אל-פארעה. תוך שבוע אספנו כמות כה גדולה, שלא הצלחנו להכניס את כולה אפילו לשני אוטובוסים.

ב-19 בפברואר הגענו למחנה הפליטים אל-פארעה שבנפת טובאס וראינו את פשעי הצבא: הרס כל הכבישים והתשתיות וכן עשרות בתים וחנויות. הצבא יוצא ונכנס למחנה לסירוגין, אך התושבים החלו לחזור אליו ולשפץ דרכים ובתים. נפגשנו עם הוועדה העממית במחנה, המורכבת מנציגי הפלגים השונים. זו עובדת יום ולילה כדי לגייס תרומות מזון וציוד לתושבים.

למחרת נסענו לטול כרם ולשוויקה לסייע לעקורים ממחנה הפליטים ולעקורים מנור א-שמס. ביקרנו בשני מרכזי סיוע, בהם אוספים מזון, בגדים, שמיכות, תרכובות חלב, מזרונים ובגדים. משפחות העקורים מגיעות למרכזים ומקבלות את הסיוע. הביקור היה קשה ועצוב מאוד. בכינו למראה האנשים המושפלים, שאינם יודעים מתי יוכלו לשוב לבתיהם.

מה צפוי בהמשך?

אנחנו ממשיכות בהעברת סיוע. בשבוע הבא בכוונתנו להעביר סיוע לעקורים ממחנה הפליטים בג'נין. מפונים ממחנות הפליטים מוצאים מחסה במסגדים או במבנים שבנייתם לא הסתיימה בכפרים מסביב. לאחר שנתניהו וכ"ץ הכריזו שהמבצע הצבאי בגדה יימשך שנה, רבים מהעקורים שכרו בתים בכפרים אלה כדי להיות במקום בטוח יותר. המפונים יצאו ממחנות הפליטים רק עם הבגדים לגופם. מאחר שמונעים מהגברים לצאת לעבוד בישראל,  למשפחות רבות אין הכנסה. חמור במיוחד מצבם של עקורים עם מוגבלות פיסית שנאלצו לעבור למקום לא נגיש. חולים הזקוקים לאספקת חמצן או עם קטטר ואיבדו את ביתם,  הגיעו למרכז קליטה לעקורים. הסבל של האנשים מזעזע.

ההיענות הרחבה של נשים, ולא רק של חברות תנד"י, לקמפיין הסיוע מחממת את הלב. לא פרסמנו את הפעילות הזאת ברשתות החברתיות אלא רק בקבוצות וואטסאפ. ובכל זאת הגיע המסר לנשים רבות שהחליטו לתרום. כך חברה אלינו עמותת הנשים מעכו, עמותה ותיקה שפתחה בקמפיין סיוע משלה בשותפות עם תנד"י. בשבוע הבא אנחנו מתכננות לנסוע יחד לג'נין כדי להעביר סיוע. קבוצה של פעילות חיפאיות אספה כמות כה מדהימה של תרומות, שלא יכולנו לקחת הכל. נשים יהודיות שקראו על פעילותנו ב"זו הדרך" החליטו לתרום לעקורים ממחנות הפליטים.

במקביל לקמפיין התרומות, תנד"י שותפה גם בקמפיין נוסף – "רמדאן של צדק וערבות הדדית". יזמו אותו פעילות מארגוני שלום האוספות בעיקר חבילות מזון עבור המפונים ממחנות הפליטים. חשוב לציין שגם הפלסטינים בגדה תורמים. לדוגמא, כשהיינו במחנה טול כרם הגיעה משאית עמוסה שמיכות משכם. אכן התרומות רבות, אך הן אינן נותנות מענה לכל הצרכים. קמפיין הסיוע חייב להימשך.

עוד בנושא:

פעילות תנד"י פתחו במבצע לאיסוף מזון, שמיכות ובגדים עבור רבבות העקורים בצפון הגדה