יו"ר חד"ש וחבר הכנסת לשעבר מוחמד ברכה נבחר בסוף אוקטובר לתפקיד יו"ר ועדת המעקב העליונה של האוכלוסייה הערבית בישראל. לראשונה הבחירות לתפקיד זה נערכו באורח דמוקרטי בהשתתפות 53 נציגי הוועד המרכזי של הוועדה. ברכה, תושב שפרעם, הוא יושב ראש מועצת חד"ש, וכיהן מטעמה כח"כ בין 1999 ל-2015. בתפקיד יו"ר הועדה כיהן בחמש השנים האחרונות ראש מועצת כפר מנדא, מוחמד זידאן, וקדם לו פעיל חד"ש וראש מועצת יפיע, שאוקי חטיב, שעמד בראש הוועדה בין 2001 ל-2008. בשיחה עם "זו הדרך" מבטיח ברכה ש"תוך שנתיים ועדת המעקב תהיה אחרת".

יו"ר חד"ש וחבר הכנסת לשעבר מוחמד ברכה, שנבחר בסוף אוקטובר לתפקיד יו"ר ועדת המעקב העליונה של האוכלוסייה הערבית בישראל (צילום: אל אתיחאד)

בסוף השבוע האחרון נערכה הפגנה בכרמיאל נגד הפינוי של תושבי כפר ראמיה וחרב האיום מונפת גם כלפי תושבי אום אל–חיראן בגנב. מה ניתן לעשות כדי לעצור את גירושם של תושבים ערבים מאדמותיהם?

אכן, בסוף השבוע הפגנו בכרמיאל וזהו רק ה'פרומו' להפגנה גדולה הרבה יותר שתתקיים בשבת הקרובה, 21 בנובמבר. אין מנוס ואף אין תחליף למחאה המונית ועממית– דמוקרטית. חשוב לציין, כי המחאה נושאת פרי ובימים האחרונים נערכו מגעים בין עיריית כרמיאל, רשות מקרקעי ישראל ותושבי ראמיה לדחיית הפינוי – בכוונת למצוא פתרון שיהיה מקובל על כל הצדדים. לא נרפה מלפעול גם במקרה של אום אל–חיראן. שם צוותים מקומיים עוסקים בנושא ובקרוב מאוד נעמיד את הסוגיה במרכז פעילות ועדת המעקב.

מה עומד להשתנות בוועדת המעקב?

הוועדה פעלה במשך שנים ללא תכניות וללא תכנון. היא ציינה תאריכים חשובים בזיכרון ההיסטורי של האוכלוסייה הערבית–פלסטינית בישראל ואף הגיבה לאירועים רבים. אנו נרחיב את היריעה: נטפל בשאלות החברתיות הבוערות, נעמיק את שיתוף הפעולה עם הציבור היהודי ונתכנן את מהלכיה של הוועדה. כמו כן, יוקמו צוותים מקצועיים, שישרתו את הוועדה. אני מאמין שבעוד שנתיים הוועדה תהיה אחרת.

לאחר הרצח של המורה סוהא מנצור בטירה, צוטטו ב"אל אתיחאד" דבריך, לפיהם ב-15 השנים האחרונות, נפלו 1,100 אזרחים ערבים קרבן לאלימות פנימית בחברה הערבית. הייתכן?

סוהא מנצור הייתה הקרבן ה-35 של רצח בעיר טירה. עד עכשיו נפתחו שני תיקים בלבד בעקבות עשרות מקרי רצח אלה. אכן, מאז אירועי אוקטובר 2000, יותר מ-1,100 נרצחו בחברה הערבית וזה מחדל משטרתי ממדרגה ראשונה – רוב האחראים לפשעים אלה לא הובאו לדין. אנו מאשימים את הממסד ואת המשטרה בכך שאינם מעוניינים לפענח מקרים אלה, בכוונה מעלימים עין מהאלימות הגוברת ומנושאי הנשק. אין לנו אמצעי אכיפה. אנו יכולים לפעול רבות בשטח החינוכי ואף בשטח החברתי: למשל, בנידוי משפחות הפשע, באיסור על יריות בחתונות, בחרם על נושאי נשק ועוד. יש לעקור מן השורש את האלימות הרצחנית הגוברת בציבור הערבי וזו אחת ממשימותנו הראשונות.

הריאיון עומד להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב