ציפי לבני, שנבחרה לראשות מפלגת קדימה, החלה כבר בפגישות שמטרתן – כינון ממשלה בראשותה. אף שעדיין לא ברור, אם משימתה תצלח, אפשר כבר להצביע על הכרעות חשובות, שממשלה זו תעמוד בפניהן.
בהנחה, שממשלה בראשות ציפי לבני תקום (אם תקום) אחרי החגים, לאחר שראש הממשלה אהוד אולמרט יגיש את התפטרותו לנשיא, הנה כמה הכרעות חשובות שיעמדו על סדר יומה של ממשלה זו.
פעולה צבאית נגד אירן: אחד הפרשנים הזכיר לציפי לבני, כי עליה להיפגש מייד עם הנשיא בוש, ולגבש עמו הסכמות לגבי "רכבת אווירית" ו"מעבר בשטח האווירי של מדינות אחרות". אי-אפשר לפרש קריאה זו אלא כהמלצה, לתאם עם הנשיא בוש, בשלהי כהונתו, פעולה צבאית נגד אירן.
אם ציפי לבני תרצה למנוע אסון צבאי ומדיני, יהיה עליה להדוף את הלחץ של הצבא ושל בעלי אינטרסים (תאגידי נפט ונשק?) ולקבל החלטה ברורה, שישראל אינה יוזמת ואינה שותפה להרפתקה צבאית נגד אירן.
הפסקת ההשתוללות של מתנחלים בגדה: לבני נפגשה בתדירות עם אבו עלא לגיבוש הסכמות לגבי הסדר ישראלי-פלסטיני. אך כיצד ניתן לדבר על העתיד, אם בינתיים מתנחלים מיצהר והתנחלויות אחרות תוקפים פלסטינים, שורפים את שדותיהם ומטעיהם, מונעים מילדיהם להגיע לבתי הספר, יורים, פוצעים וגם הורגים?
הפסקת ההתעמרות של מתנחלים בפלסטינים מחייבת מתן הוראות ברורות לצבא, שעליו להתעמת עם מתנחלים ולמנוע מהם השלטת טרור בישובים פלסטיניים בגדה.
הסרת המצור מעל עזה: כזכור, לבני התנגדה להסכם הרגיעה (תהדיה) עם חמאס. עתה כאשר ההסכם הפך מציאות, על לבני לא רק לתמוך בו, אלא לעשות צעד נוסף ולהחליט על הסרת הסגר הכלכלי מעל הרצועה.
קידום המו"מ על הסדר שלום: מהתבטאויות אחרונות של ראש הממשלה אולמרט ניתן להבין, כי הוא מבין שהסדר שלום עם הפלסטינים יחייב נסיגה מהגדה וחלוקת ריבונות בירושלים. ייתכן שזו פרשנות מרחיקת לכת של דבריו. אך ציפי לבני, כראש ממשלה, תצטרך להחליט, אם היא מוכנה להתעמת עם הימין הקיצוני ולקבל הכרעות מהסוג שראש הממשלה רבין קיבל, או שבכוונתה להמשיך במדיניות המשלבת דיבורים על שלום עם מעשים, שמטרתם לקבע את השליטה הישראלית ברוב הגדה, ובכך לסכן את העמים בשפיכות דמים נוספת ולמנוע סיכוי להסדר שלום.
קיצבות ילדים ועוני: פקידים באוצר הדליפו לאחרונה, כי הם יהיו מוכנים להעלות את הקיצבות המשולמות לשלושת הילדים הראשונים. אין לדעת, אם זו עדות לתפנית בעמדת האוצר, או ספין לריצוי ש"ס, כדי שזו תיכנס לקואליציה. בכל מקרה, העלאת קצבות הילדים והחזרה של לפחות חלק מהגזילה מהילדים (המסתכמת בשנה ב-4 מיליארד שקל), כמו גם העלאה של שכר המינימום – עשויות לסמן שינוי מדיניות בתחום החברתי, שגם יוביל להקטנת מיספרם של החיים מתחת לקו העוני.
שכר הלימוד באוניברסיטאות: אחת ההחלטות החשובות שיהיה על ציפי לבני לקבל היא – לבטל את ייקור שכר הלימוד באוניברסיטאות, שנעשה באמצעות ביטול ההנחה בשיעור 6%. זה יהיה צעד ראשון חשוב בדרך להחזרת התקציבים, שנגזלו מהמוסדות להשכלה גבוהה בעשור האחרון, ולחילוצם מהמשבר הקשה.
סגירת הפערים בין מערכת החינוך הערבית לזו היהודית: ישנם היבטים רבים לאפליה של האוכלוסייה הערבית. אם ציפי לבני רוצה לאותת, כי היא מכירה בזכויות האזרחים הערבים לשוויון, היא יכולה, למשל, לעשות צעד ראשון בתחום החינוך, ולהבטיח שכל הילדים הערבים ילמדו בכיתות תקינות, יזכו לתשתיות שוות ויקבלו תיגבור תקציבי לסגירת הפערים.
אפשר היה, כמובן, גם לבנות רשימה אחרת, של משימות חשובות לא פחות בתחום הסביבה, שוויון האישה, המאבק בפשע, עידוד התרבות, דאגה לקשישים ולנכים וכן הלאה. אך השאלה הרי אינה בנו, אלא בהחלטות שתקבל ציפי לבני.
