במהלך הלילה נכנס לתקוף הסכם הפסקת האש שנתחם בין ישראל ללבנון, בערבות של ארה"ב. לפי תנאי ההסכם, הכוחות הישראליים ייסוגו בהדרגה מדרום לבנון ויוחלפו בכוחות צבא לבנון, ואילו כוחות חיזבאללה יתפנו אל מצפון לנהר הליטאני. בעקבות חתימת הסכם הפסקת האש בצפון שואלים רבים וטובים – מדוע לא נחתם הסכם דומה בעזה? על פי סקר שפרסם ערוץ 13 השבוע, 66% מהישראלים תומכים בהסכם כולל לסיום המלחמה והשבת החטופים.
התשובה לכך נעוצה באינטרסים של נתניהו וממשלת הימין וברפיסות האופוזיציה הציונית. עבור נתניהו, המשך המלחמה על עזה ואי החזרת החטופים מבטיחים את יציבות שלטונו, וסוללים את הדרך לכיבוש קבע ולהקמת התנחלויות ברצועה. עבור הממשלה, חתימת ההסכם עם לבנון היא ויתור לצורך התמקדות בכיבוש עזה. מולה, ראשי האופוזיציה, המנותקים מרצון הציבור להפסקת אש כוללת, אינם מובילים מאבק נחוש ועקבי.
חשוב לציין כי גם ההסכם שנחתם עם לבנון אינו ערובה לביטחון ולשיקום להם מצפים משני צידי הגבול. ללא נסיגה מלאה של כוחות הצבא מדרום לבנון ומעזה, וחתימה על הסכמי קבע עם הפלסטינים ושאר מדינות האזור, לא ידעו אזרחי ישראל ביטחון אמיתי. זו העת לחזק את המאבק להפסקת המלחמה על עזה, השבת החטופים, חזרה מלאה של ישראל לגבולות 67 והקמת מדינה פלסטינית עצמאית.
