נכתב על ידי סיגל רוזן ופורסם באתר nrg.

טרם ירד מכותרות העיתונים מבצע המעצר והגירוש של מהגרי העבודה, המנוהל ביד רמה על ידי יחידת "עוז" של רשות ההגירה, והנה התבשרנו אתמול ש-2,000 עובדים חדשים כבר בדרכם מתאילנד לישראל.

עוד סתירה? מזכיר ארגון מגדלי הפרחים, חיים חדד, המרכז את תחום העובדים הזרים בהתאחדות חקלאי ישראל, אמר כי מתחילת שנת 2009 לא התאפשרה כניסה לארץ של עובדים תאילנדים ולכן נוצר מחסור בעובדים. רק לפני חודשיים, מאיר שפיגלר, מנהל יחידת הסמך ברשות ההגירה, ענה לשאלתו של ח"כ אילן גילאון אודות מספר מהגרי העבודה שנכנסו לארץ מאז תחילת שנת 2009 באומרו: "אני אומר לך בחקלאות נכנסו סדר גודל של כ-3,500".

עוד סתירה? בישיבה האחרונה של ועדת עובדים זרים בכנסת הקודמת סיכם היו"ר ח"כ רן כהן: "שוב אני חוזר ואומר שהממשלה נכשלה כישלון חרוץ, בהגעה להסכמים עם המדינות המייבאות עובדים זרים, ועם ארגון ההגירה הבינלאומי". כהן הוסיף כי "אנחנו דורשים מהממשלה עד האחד במאי 2009, להגיע להסכם עם ארגון ההגירה בכל מחיר. אנחנו גם דורשים להגיע להסכמים בין המדינות". הסכם שכזה היה מסדיר את הגעתם של מהגרי עבודה לישראל מבלי שייאלצו לשלם אלפי דולרים למתווכים והיה מסייע בהוצאת ידם הארוכה של סוחרי האדם מכיסיהם המדולדלים.

האחד במאי 2009 חלף עבר לו, אבל ישראל עדיין מתמהמהת במימוש ההסכם עם ארגון ההגירה הבינלאומי. לעומת זאת, ממשלת ישראל הזדרזה לחתום על הסכם אחר עליו למדנו היום: הגעת 2,000 מהגרי העבודה החדשים התאפשרה בעקבות הסכם ארוך טווח שנחתם בין התאחדות חקלאי ישראל לבין הממשלה בנוגע להעסקת עובדים זרים בחקלאות בחמש השנים הקרובות.

עוד סתירה? על פי אומדני מנהל ומחקר בתמ"ת, המבוססים על נתוני הלמ"ס, בסוף 2008 שהו בישראל שלא כדין 97 אלף מהגרי עבודה. לא ברור כיצד ומהיכן צצו 203 אלף מהגרים נוספים, אבל שורה של מקבלי החלטות יודעים לדקלם בחודשים האחרונים שבישראל יש כיום300 אלף "עובדים לא חוקיים".

עוד סתירה? עוד בשנת 2002, עם תחילתו של המבצע הכושל האחרון לגירוש מהגרי העבודה, אמר מי שמשמש כיום כמשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין: "במקום לגייס כוח אדם שירדוף, יתפוס ויגרש עובדים זרים, יש לרדוף אחרי אלה שלא משלמים שכר מינימום. יש לאכוף את חוק שכר מינימום על כל העובדים במשק, כולל העובדים הזרים, ובמיוחד על העובדים הישראלים, שבין 10% ל-12% מביניהם משתכרים מתחת לשכר המינימום".

ומה חושבים נבחרנו על נחיצותו של שכר המינימום?
נציגי החקלאים בכנסת נחלצים להגנתם כל אימת שנציגי ארגוני זכויות האדם מתלוננים על כך ששכרם של עובדי החקלאות בישראל התקבע על ממוצע של 13 שקלים לשעה נטו. בתגובה לקריאה בדיון ועדת הכנסת כי "13 שקל לשעה זה מנוגד לחוק", ענה ח"כ שי חרמש: "מה החלופה, להיות בתל אביב במקלט?".

הגדיל לעשות ראש מנהל האוכלוסין ורשות ההגירה היוצא, יעקב גנות, שהופקד עד לאחרונה על אכיפת שכר המינימום: "אדם שצריך לאכול – 13 שקל לשעה זה 150 שקל ליום", אמר באותה ישיבה.

עוד סתירה? סתירה ועוד סתירה. סטירה ועוד סטירה. זה מה שחשים פועלים ופועלות חקלאיים רבים שמשתוקקים לעבוד בענף החקלאות, אך לא בשכר רעב של 13 שקל לשעה אלא בשכר מינימום כקבוע בחוקי מדינת ישראל, אותם חוקים בהם כה מזלזלים נציגי החקלאים ויעקב גנות.

פעילי עמותת "מען" קיבצו ואספו את פרטיהן של 1168 פועלות ערביות שנפלטו מענף החקלאות עקב חיבתם היתרה של חקלאי ישראל למהגרי העבודה מתאילנד. פעילי העמותה רדפו אחר אנשי שר האוצר, שר החקלאות, וכל מי שרק עשוי היה לסייע לאותן נשים בהחזרתן למעגל העבודה, אך לשווא. יש להניח שכל עוד ימשיכו הרשויות להסכין עם אי תשלום שכר מינימום, לא יוכלו עובדים ישראלים להתחרות ברמות השכר הנמוכות איתן מוכנים להסכין, בעל כרחם, מהגרי עבודה מתאילנד, אשר הבאתם מזרימה ממון רב לכיסיהם של בעלי חברות כוח האדם.

שר החקלאות ממשיך ודורש את הבאתם של מהגרי עבודה נוספים, כנועים וכבולים. שר האוצר ממשיך ומקצה סכומי עתק למעצרם וגירושם של אלו שמעיזים לדרוש מעט יותר. שר הפנים, הממונה על רשות ההגירה, ממשיך ומתעלם מכך ששכר המינימום הפך זה מכבר לשכר המקסימום עבור רב רובם של מהגרי העבודה. שרי הממשלה מצהירים מעל כל במה על מחויבותם למזעור מימדי האבטלה, אך מעשיהם עומדים בסתירה בוטה להצהרות אלו ומהווים סטירה גסה בפניהם של מובטלי ישראל.