קואליציית הארגונים להצלת ים המלחה הגישה אמש (ראשון) את הערותיה לתזכיר חוק זיכיון ים המלח החדש, התשפ"ו-2025 של ממשלת הימין. בקואליציית הארגונים אנשי החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, מגמה ירוקה, מדבר קיימא, שומרי ים המלח ואקו-פיס. בהסתייגויות הקואליציה מביעה ביקורת חריפה, על כך שהצעת החוק מתייחסת לים המלחמה רק כמשאב כלכלי תוך התעלמות מוחלטת מההיבטים הסביבתיים, המורשתיים והציבוריים שלו והתוצאה "עלולה להיות הרס מוחלט של ים המלח ובכייה לדורות".
בקואליציה סבורים שבהצעת החוק כשלים רבים ואין בה התנאים הסביבתיים, אלא בשטר הזיכיון, מה שעלול לפגוע באפשרות הציבור לפקח ולהבטיח את הגנת ים המלח. כמו כן, החוק אינו מבטיח הקמת קרן לשיקום ים המלח – למרות שההיגיון מחייב, שלצד הניצול של הים כמשאב כלכלי, ישתמשו בהכנסות המופקות ממנו כדי לשקמו.
עוד מוצע לבסס עוד יותר את כוחו הבלעדי של משרד האוצר בניהול משאב הטבע. "זהו מצב שאין לו אח ורע בישראל: משרד האוצר מקים לו רשות פרטית, שבה גם יתקבלו החלטות, גם יבוצעו, גם יאכפו וגם ייעצו לשאר הרגולטורים." כמו כן, אין מגבלה על שאיבת מים – החוק מאפשר שאיבה בלתי מוגבלת והתשלום על השימוש במי ים המלחה נמוך באופן קיצוני.
כמו כן, החוק מתעלם מהמשבר הסביבתי החמור שים המלח מצוי בו ומהאינטרס הציבורי המובהק בהצלה ושיקום ים המלח. "מבלי טיפול במפגעים הסביבתיים והאקולוגיים, מבלי להקצות כספים משמעותיים ולהבטיח את האטת ירידת המפלס וייצובו – הרי שהצעת החוק, גוזרת את גזר דינו של ים המלח – לחיסול", נכתב בהערות ארגוני הסביבה.
דרישות הקואליציה מהחוק החדש הן הקמת רשות מתכללת לניהול ים המלח והקמת קרן ייעודית לשיקום ים המלח, קביעת תנאים סביבתיים מחייבים כבר עתה, בחוק עצמו ולא כאופציה מוטלת בספק בשטר הזיכיון, העלאת התשלום על מי הים לעלות השבתם, קביעת מגבלה על שאיבת מים והטלת חובת השבת מים "קוב תמורת קוב" וחובת שיקום מפגעים קיימים, כתנאי להענקת זיכיון חדש.
מהקואליציה נמסר: "מאז 1961, משרד האוצר מנהל את ים המלח – ואת התוצאות המחרידות ניתן לראות בשטח: בולענים, חופים לא נגישים, מפלס שיורד במטר ורבע בשנה, ומפגעים סביבתיים חמורים. כבר איבדנו 40% מים המלח, וזוהי ההזדמנות האחרונה לשנות כיוון. כדי להבטיח את שמירתו למען הדורות הבאים, חייבים להתייחס אליו בחוק, כפי שראוי לפלא טבע שאין לו תחליף, ולא ככספומט של המדינה".
58 אנשי אקדמיה מאוניברסיטאות בן גוריון בנגב, תל-אביב, בר אילן, העברית, הפתוחה, רייכמן, מכון ויצמן והטכניון אף הם הגישו הסתייגויות להצעת החוק. המדענים, בהם מומחים מתחומי הסביבה, האקלים, ההידרולוגיה והגיאולוגיה, מזהירים מפני הכשלים הקריטיים בחוק ומההתעלמות ממידע מדעי עדכני.
במכתבם, כותבים המדענים: "ים המלח, הוא מערכת טבע ייחודית, בקנה מידה בינלאומי ובעל משמעות כלכלית, תרבותית וערכית, למדינת ישראל ולעולם כולו, המצוי מזה עשורים, בתהליך מתמשך של הידרדרות סביבתית, גיאופיזית ונופית". "לזיכיון החדש, שיינתן לתקופה ארוכה, תהיה השפעה מכרעת על עתידו של האזור. חוק זיכיון חדש, אינו יכול להסתפק בהסדרה תפעולית – כלכלית, חוק מסוג זה, נדרש לצאת מנקודת מוצא אסטרטגית ארוכת טווח, הרואה בים המלח משאב טבע ציבורי ייחודי, פגיע ובעל חשיבות לאומית ובינלאומית", הדגישו.
יצוין שבדצמבר האחרון בג"ץ קיבל את העתירה של אדם טבע ודין, ופסק כי מפעלי ים המלח המופרטים בבעלות המיליארדר תושב לונדון עידן עופר יחויבו בתשלום דמי מים בגין מים המופקים בתחום הזיכיון. "מדובר בהישג אדיר לסביבה, תוצאה של מאבק עיקש ומקצועי שהצליח להפוך את החלטת משרד המשפטים להעניק לחברה פטור מלא מתשלום דמי מים", נמסר מהארגון.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/141867
