האפליה הפכה רבים לטרף קל לשיטה נכלולית של משכנתאות.

המבקרת החברתית ברברה ארנרייך ("כלכלה בגרוש") והחוקר דדריק מוחמד פירסמו לאחרונה ב"ניו יורק טיימס" מאמר, העוסק בהשפעות המשבר הכלכלי על השחורים והלבנים בחברה האמריקאית.

בתחילת המאמר מציינים המחברים, שארה"ב מתאפיינת היום בשילוב בין השפל הכלכלי הגרוע ביותר בארה"ב (מאז "השפל הגדול" של שנות ה-30) לבין גאות בהסתה גזענית נגד השחורים בכלל, ונגד הנשיא אובאמה, בפרט.

ההסתה הגזענית מנצלת את העובדה, שמצבו של המעמד הבינוני הלבן הדרדר בשנים האחרונות, כדי לנסות לתאר את השחורים, כמי שמטפסים על גב הלבנים. אך הנתונים מלמדים, כי השחורים סובלים במיוחד מהשפל הכלכלי.

המחברים מביאים נתונים המלמדים, כי השחורים לא נחלצו מהמשבר הכלכלי שהחל בשנת 2000: שבע שנים מאוחר יותר, שיעור התעסוקה שלהם ירד ב-2.4% ואילו הכנסתם פחתה ב-3%. במשך שבע שנים אלה, שליש מהילדים השחורים חי בעוני, ושיעור האבטלה של השחורים היה גבוה דרך קבע פי 2 משיעור האבטלה בקרב הלבנים.

להמחשת המצוקה, מביאים ארנרייך ומוחמד את סיפורו של זוג שחורים, נאווטה (47) וג'יימס (56). ב-2003 פוטרה נאווטה ממשרה ששכרה היה 25 דולר לשעה. מאז 2007 היא מועסקת בחברת השכרה בשכר של 10.5 דולר לשעה בלבד. ג'יימס מועסק כמפעיל ציוד בנייה ועובד במקום עבודה מאורגן. ולמרות ששניהם עבדו, הכנסתם לא הספיקה, והם התפתו ליטול הלוואה לרכישת פינת אוכל. הם פרעו תשלומים בסכום כולל של 524 דולר, כאשר החברה פשטה את הרגל וחובם נמכר לחברה אחרת. פרעון החוב לחברה האחרת וכן תשלום לעורך דין, שישקם את זכאותם לקבל אשראי, עלו להם יחד 3,800 דולר. מאחר שסכום כזה לא עמד לרשותם, הם שוב נטלו משכנתא על ביתם. כעת הם עומדים בפני עיקול ביתם.

המחברים מציינים, כי לבנים רבים, שנמנו עם מעמד הביניים או עם מעמד הפועלים, עברו דרך חתחתים דומה. אולם האפרו-אמריקאים כקבוצה נבדלים מהלבנים בכך, שהם סובלים מאפליה הן בקבלה לעבודה והן בקבלת אשראי, שיש להם סיכוי נמוך לקבל עזרה מקרובים, ושאינם יכולים להישען על חסכונות.

בשנת 2008, כשהמשבר הכלכלי היה בעיצומו, על כל דולר של נכסים, שצברה משפחה לבנה טיפוסית, צברה משפחת שחורים טיפוסית 10 סנטים בלבד. רק ל-18% מהשחורים ומהלטינוס (יוצאי אמריקה הלטינית) יש חסכון לפנסיה, וזאת לעומת שיעור של 43% אצל הלבנים.

המשבר הכלכלי העמיק עוד יותר את הפער בין לבנים ושחורים. אותן משכנתאות בעלות סיכון גבוה (סאב-פריים), שהזינו את המשבר שפרץ ב-2007, פגעו במיוחד במשפחות של שחורים. משכנתאות סאב-פריים שווקו באופן נמרץ במיוחד לשחורים ולבני מיעוטים אחרים, אשר בשנים שקדמו לא יכלו בכלל לקבל משכנתא.

סרט חדש בשם "הקזינו האמריקאי" מתעד עובדים שחורים בעלי מישרות – מורה בתיכון, פסיכותרפיסטית וכומר, המסבירים, כיצד הפסידו את בתיהם: תשלומי הפרעון החודשיים של המשכנתא תפחו לרמה, שכבר לא יכלו לשלם. הם מספרים, שהיו נאיביים והאמינו למי שהציע להם משכנתא בתחילת שנות האלפיים, ואמר להם לא לדאוג נוכח הפרעון החודשי הגבוה. רק בהדרגה הבינו, שזו אינה בעייתם הפרטית, אלא שהם נפלו קורבן לשיטה.

הבנקים למשכנתאות, רכשו את לבן של משפחות של שחורים ומיעוטים אחרים, משום שבמשך עשרות שנים, אותם בנקים סירבו לתת להן משכנתא לרכישת בית. ולכן, כאשר הבנקים לפתע הציעו משכנתאות, משפחות אלה נפלו כטרף קל לשיטה הנכלולית.

אליזבט יעקובסון, שהייתה מנהלת בתחום המשכנתאות של הבנק וולס פארגו, העידה לאחרונה, שמפיצים שעבדו בבנק קיבלו עידוד לשכנע כמרים שחורים לארגן בכנסיות שלהם "סמינרים לצבירת עושר". עבור כל משכנתא, שנחתמה בעקבות אותם סמינרים, בנק וולס פארגו הבטיח לתרום 350 דולר לכנסייה (אגב, הבנק עצמו מכחיש זאת).

מנהל אחר באותו בנק העיד, כי המשכנתאות שניתנו לשחורים כונו "הלוואות גטו", ומקבליהן – "אנשי בוץ".

ארנרייך ומוחמד מוסיפים, כי היה גם גורם תרבותי, שפעל ודחף שחורים ולבנים ליטול הלוואות בעלות סיכון. הם מצביעים בהקשר זה על הזרם של "החשיבה החיובית" (שבישראל מתקשר בשמה של שרי אריסון, הבעלים של בנק הפועלים). זרם זה מטפח אופטימיות חסרת בסיס, לפיה "כל אחד יכול להתעשר". כחלק מזרם זה, מטיפים אוונגליסטים קראו באוזני קהל השומעים: "אני רוצה את עושרי כאן ועכשיו!", והוסיפו הסבר: אלוהים רוצה שבני האדם יהיו עשירים, ולכן על בני האדם לקחת סיכונים.

ארנרייך ומוחמד מסכמים, כי השחורים בארה"ב לא היו צריכים לחכות למשבר הסאב-פריים, כדי להיקלע לשפל כלכלי. האבטלה בקרב השחורים בארה"ב היא כעת 15%, לעומת 9% בקרב הלבנים. בניו-יורק, אבטלת השחורים גדלה בקצב גבוה פי 4 מקצב גידול אבטלת הלבנים. לכן השחורים חווים עכשיו גל שני של עיקולים על בתיהם, והפעם בגלל האבטלה. גם אותם שחורים, שהסתדרו עד לאחרונה, והיו להם מישרה ובית, הפסידו את ביתם לאחר שפוטרו מעבודתם.

לכן, למרות הניסיון של הימין בארה"ב לטעון, שכוחם של השחורים עולה, המשבר הכלכלי הנוכחי מדרדר את השחורים למצב כלכלי ירוד יותר, מזה שהיו בו קודם לכן.

המחברים תוהים, האם הנשיא השחור יתמודד עם ההתמוטטות של מעמד הביניים השחור, ותשובתם היא: "כנראה, לא". 

אם אמריקאים בני כל הגזעים לא ישיגו שיפור כלכלי כעת, מסכמים המחברים, הכאב החברתי יגדל, ויחד עמו יתפשטו הטענות הגזעניות הלבנות חסרות הבסיס.