בקולות הקואליציה ותוך החרמת חברי הכנסת מן האופוזיציה, אושרה בשבוע שעבר בקריאה ראשונה הצעת תקציב המדינה לשנים 2010-2009. על האופי האנטי-חברתי של התקציב ניתן ללמוד ממכתב ששיגר מרכז אדוה אל חברי הכנסת, בטרם אושרה בקריאה הראשונה, ובו מספר הערות עקרוניות. המרכז ציין במכתבו, כי בעקבות המשבר הקפיטליסטי, קטנו הכנסות המדינה ממסים. הממשלה יכולה הייתה להגיב בשני צעדים: עצירת מהלך הפחתת המסים שהונהגה ב-2003: צעד זה לבדו היה מכניס לקופת המדינה  כ-3 מיליארד ש"ח מדי שנה. אך, דבקותה האידיאולוגית של הממשלה במדיניות הפחתת מסים, על אף ההתנגדות של בנק ישראל, על אף שטובי הכלכלנים בעולם חולקים על מדיניות שכזאת בעת הזאת ועל אף שבארצות המערב דווקא מעלים מסים, בייחוד על עשירים, מנעה זאת. ניתן היה גם לקצץ בתקציב הביטחון: על פי הצעת משרד האוצר, צעד שיכול היה להכניס לקופת האוצר בין 3 ל-5 מיליארד ש"ח, בהתאם לתוואי הנבחר. אף שמשרד האוצר מצדד בקיצוץ תקציב הביטחון: ועדת מרידור לבחינת תורת הביטחון של ישראל המליצה שלא להגדיל את התקציב באופן ריאלי ועל ידי כך להוריד באופן הדרגתי את משקל תקציב הביטחון בתמ"ג. על אף זאת החליטה הממשלה להגדיל את התקציב בעקבות מלחמת לבנון השנייה, לפי המלצות ועדת ברודט. כאמור, הממשלה החליטה לדחות את שתי האפשרויות. החלופה שנבחרה היא קיצוץ רוחבי בכל משרדי הממשלה, להוציא משרד הביטחון, בהיקף של 6%. התוצאה: שחיקה מתמשכת של תקציבי המשרדים החברתיים. זאת, לאחר שאלה כבר נשחקו באופן משמעותי במהלך העשור האחרון. להלן מספר דוגמאות: ההוצאה החברתית הכוללת של הממשלה, בחישוב לנפש, שעמדה ב-2001 על 11,770 ש"ח, עמדה ב-2008 על 11,000 ש"ח – שחיקה של 6.5%; תקציב שעות התקן בחינוך היסודי והתיכון, בחישוב לתלמיד, שעמד בשנת 2001 על 9,329 ש"ח, עמד ב-2008 על 8,464 ש"ח – שחיקה של 9.3%; תקציב הפיתוח בחינוך, שעמד בשנת 2001 על 863 מיליון ש"ח, עמד בשנת 2008 על 447 מיליון ש"ח – שחיקה של 48%; והתקציב הממשלתי להשכלה הגבוהה, בחישוב לסטודנט, שעמד בשנת 2001 על 43,274 ש"ח, עמד בשנת 2008 על 36,164 ש"ח – שחיקה של 16%.

כל הסעיפים החברתיים נפגעו

עוד נאמר במכתב ששיגר מרכז אדוה לחברי הכנסת כי תקציב הבריאות (לא כולל חוק ביטוח בריאות ממלכתי ושירותי בריאות הנפש), בחישוב לנפש, נשחק ב-11%; תקציב סל הבריאות, כיוון שלא עודכן במלואו, נשחק בין 2001 ל-2008 ב-24%; תקציב הפיתוח בבריאות, שעמד בשנת 2001 על 388 מיליון ש"ח, עמד בשנת 2008 על 265 מיליון ש"ח – שחיקה של 32%; ותשלומי המוסד לביטוח לאומי, שעמדו בשנת 2001 על 52.4 מיליארד ש"ח, עמדו בשנת 2008 על 50.1 מיליארד ש"ח – שחיקה של 4%.

עם אישור התקציב בקריאה ראשונה החליט מרכז השלטון המקומי על קיום הפגנת מחאה גדולה נגד הממשלה – כולל חסימת הכבישים המרכזיים בארץ, החל מיום ראשון ה-5 ביולי. המחאה הינה כנגד קיצוץ של כמיליארד שקל במענקי האיזון, אך בשלטון המקומי מוסיפים לכך גם מחאה על היטל המים החדש. יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, הודיע על הפגנה במהלך ישיבה מיוחדת של השלטון המקומי שהתקיימה ביום חמישי שעבר. המאבק שמתכנן מרכז השלטון במשותף עם מרכז המועצות האזוריות, יכלול בין השאר, עלייה לירושלים במטרה לקיים הפגנת מחאה מול בית ראש הממשלה. בוחבוט הדגיש, כי אם לא יתקבלו מענקי האיזון, כ-6,000 עובדי רשויות יפוטרו. בוחבוט הבטיח עוד, כי מאות משאיות אשפה יעלו בשיירה לקריית הממשלה בירושלים, שם יחכו להן עובדי הרשויות המקומיות באוהל מחאה שיוקם מול בית ראש הממשלה. השיירה עלולה ליצור פקקים גדולים בכבישים המרכזיים. בוחבט הדגיש, כי זהו רק צעד ראשון במחאה של הרשויות המקומיות: "ניסינו במשא-ומתן למנוע את צעדי הממשלה שממוטטת עשרות רשויות מקומיות, אך כנראה שבמדינת ישראל אין דרך של הידברות. ראש הממשלה לא עמד וכנראה אף לא התכוון לעמוד בסיכום שהושג בפגישתנו. "אני דורש מממשלת ישראל להחזיר את מענקי האיזון שקוצצו מהרשויות ולהעמידם כבעבר על 3 מיליארד שקל, להחזיר את תקציבי החינוך שקוצצו ולבטל את הגזירות התמוהות על המים של אזרחי המדינה".

גם בתל-אביב יפגינו

גם פעילים בעשרות ארגונים לשינוי חברתי הציגו בסוף השבוע עקרונות חלופיים לתקציב ראוי והוגן. קואליציה חסרת תקדים בהיקפה, המונה פעילים בעשרות ארגונים לשינוי חברתי, התאגדה יחדיו על מנת להציג מסמך ביקורתי הסוקר את תקציב המדינה, מתייחס לפגיעתו בשוויון, ברווחה ובסביבה, והציעה חלופות ריאליות לסעיפים הלקויים בתקציב. הארגונים מתריעים, כי בחוק ההסדרים לשנים 2009-2010 קיים שילוב מדאיג של הפרטה פרועה בפיקוח מינימאלי, דלדול נוסף של רשת הביטחון הסוציאלי, מדיניות מיסוי המיטיבה עם העשירים ופוגעת בבעלי ההכנסות הנמוכות, ומחסור במנועי צמיחה לצמיחה כלכלית מאוזנת, אשר תיטיב עם כל שכבות האוכלוסייה. יצוין, שהארגונים יקיימו אירוע מחאה נגד התקציב והמדיניות הכלכלית-חברתית של הממשלה בתל-אביב, ביום שישי ה-3 ביולי. בארגונים אומרים: "הרפורמות שמקדם האוצר משקפות אידיאולוגיה כלכלית מסוימת מאד,  המיטיבה עם בעלי ההון ופוגעת בעובדים ובמובטלים".