לפני מאה שנה הוקרן לראשונה במוסקבה הסרט "אוניית הקרב פוטיומקין" של הבימאי סרגיי אייזנשטיין ובהשתתפות אלכסנדר אנטונוב, ולדימיר בארסקי וגרגורי אלכסנדורוב. הפקה סובייטית זו מ-1926 היא אחת החשובות ביצירות הקולנועיות במאה העשרים. היא מספרת על מרד הימאים באניית הדגל של הצאר ניקולאי השני ועל דיכויו האכזרי בימי מהפכת הנפל של 1905.

מבקרים הגדירו את הסרט האילם "אוניית הקרב פוטיומקין" (70 דקות) כאחד מסרטי המופת הגדולים של כל הזמנים. לטכניקת המונטאז' הקולנועית שאייזנשטיין פיתח בסרט נודעה השפעה עצומה. הסרט כולל את הסיקוונס המפורסם והמצוטט ביותר בתולדות הקולנוע – סיקוונס "מדרגות אודסה".

סרטו האייקוני של אייזנשטיין מגולל את סיפורם של מלחי הספינה "פוטיומקין" ואת השביתה שהם יוזמים בגלל האוכל הרקוב והשורץ מקקים המוגש להם. השביתה מובילה למרד כללי הזוכה בתמיכתם של תושבי אודסה. מדכאיה האכזריים של השביתה, כוחות השלטון הצארי, מתעמתים עם תומכיה על מדרגות העיר אודסה וטובחים בהם. זו אחת הסצנות המפורסמות ביותר בתולדות הקולנוע.

כמו ב"שביתה", סרטו של אייזנשטיין משנת 1925, גם ב"פוטיומקין" אין אינדיבידואלים כגיבורים והגיבור האמיתי אלה ההמונים. זאת במסגרת תיאוריה שפיתח הקולקטיב "פרולטקולט" (קיצור של "תרבות פרולטרית" ברוסית) שגם אייזנשטיין נימנה עם חבריו. בשתי קבוצות המרד – זו שעל הספינה וזו על החוף – צומצמו הדמויות למינימום הכרחי וכל פרט נראה רק להרף עין. התוצאה היא שילוב של בימוי סוחף ובעיקר של עריכה נועזת וחדשנית.

את הסרט הפיקו אולפני מוספילם שנוסדו בברית המועצות ב־1924, בעקבות איחוד והלאמה של שני אולפנים פרטיים שנוסדו לפני מהפכת אוקטובר. במהלך השנים הובילו אולפנים אלה את העשייה הקולנועית הסובייטית והיו בית לבימאים גדולים. בתחילת דרכם קיבלו האולפנים את השמות "מפעל הסרטים הממלכתי מס' 1" ו"מס' 3". בשנת 1926 אוחדו מפעלים אלה ובשנת 1927 החלה הקמת הבניינים החדשים באזור הרי הדרורים במוסקבה. בשנת 1936 נקבע סופית השם מוספילם: "מוס'" מלשון "מוסקבה" ו"פילם" – "סרט".

עוד בנושא: https://zoha.org.il/109720/

לצפייה בסרט (71 דקות, רוסית, תרגום לאנגלית):

https://www.youtube.com/watch?v=a_bkBbrdyyw