על רקע תכנית טראמפ וחילוקי הדעות בתוך ממשלת הימין, פרשנים צופים שהבחירות לכנסת הקרובות יתקיימו מוקדם מהצפוי. לקראת תרחיש זה, באחרונה התנהלו מגעים בין המפלגות שהרכיבו את הרשימה המשותפת על האפשרות לחידוש פעילותה שטרם נשאו פרי.

הרשימה המשותפת התמודדה לראשונה בבחירות לכנסת ה-20 בשנת 2015, ושברה שיא היסטורי של הייצוג הערבי בכנסת כשזכתה ב-13 מנדטים. ההתמודדות המשותפת של חד"ש ושלוש רשימות ערביות רע"מ, בל"ד ותע"ל סחפה את הציבור הערבי, והעלתה את אחוז ההצבעה בקרבו מ-56% ל-64%. שיעור ההצבעה למפלגות הלא-ציוניות הגיע אף הוא לשיא היסטורי של כ-85%. חד"ש, כתנועה שהובילה את הרשימה, זכתה אז בחמישה מנדטים ושחזרה בכך את הישגה הגדול מהבחירות לכנסת התשיעית ב-1977. ב-2020 התחזקה הרשימה המשותפת אף יותר וזכתה במספר שיא של 15 מנדטים.

פירוק הרשימה המשותפת ב-2021, שלווה במאבק בין רע"מ מצד אחד לבין חד"ש, תע"ל ובל"ד מצד שני, הסב אכזבה מרה בציבור הערבי והוריד שיעור ההצבעה שלו. רע"מ בראשות מנסור עבאס פנתה לדרך חדשה: היא הציגה עצמה כשותפה קואליציונית פוטנציאלית של הימין (כולל הליכוד והציונות הדתית!), ואכן הצטרפה לקואליציה של בנט ולפיד. בבחירות שלאחר מכן פרשה גם בל"ד מהרשימה, התמודדה בבחירות לבדה ולא עברה את אחוז החסימה. כיום, שותפיו לשעבר של מנסור עבאס מתנערים ממנו ומצהירים בגלוי כי לא יוכל להיות בהרכב "ממשלת השינוי" הבאה.

יתרונותיה של המשותפת

בחודשים האחרונים, על רקע מלחמת ההשמדה ברצועת עזה וההסתה הגוברת נגד הציבור הערבי בישראל, החלו מגעים בין ארבע המפלגות להקמה מחדש של הרשימה המשותפת. בתנאים חמורים אלה, מבינים בארבע המפלגות כי איחוד הוא צו השעה. סקרים שנערכו בציבור הערבי אף מצאו כי הקמת רשימה משותפת חדשה תעלה משמעותית את שיעור ההצבעה של הערבים ותגדיל את הייצוג הערבי בכנסת בכמה מנדטים.

יתרונותיה של הרשימה המשותפת ברורים: איחוד כל הכוחות בציבור הערבי במאבק נגד הפשיזם ומלחמת ההשמדה, ומניעת אובדן קולות מיותר כפי שקרה בבחירות האחרונות. המצביעים היהודים שמשמאל למפלגת "הדמוקרטים" של הגנרל גולן יוכלו למצוא ברשימה המשותפת בית פוליטי המחויב לשלום, לשוויון, לשותפות ערבית-יהודית ולצדק חברתי.

הקשיים שבדרך

אך הדרך להקמה מחדש של הרשימה המשותפת רצופה מהמורות. ארבע המפלגות פתחו במשא ומתן וכבר קיימו שתי ישיבות משותפות לליבון המחלוקות הפוליטיות ביניהן. בסלע המחלוקת העיקרי – שאלת ההצטרפות לקואליציה – ניצבת רע"מ לבדה מול שלוש המפלגות האחרות. למרות תמיכת מפלגות המרכז-ימין במלחמת ההשמדה בעזה, בכיבוש השטחים הפלסטיניים ובמדיניות קפיטליסטית אכזרית, סבורה רע"מ כי הדרך לשמירה על האינטרסים של הציבור הערבי היא הצטרפות לקואליציה הציונית כשותפה זוטרה.

ברור שתנועה כמו חד"ש – שחרתה על דגלה את המאבק בכיבוש, את החתירה לשלום ואת הצדק החברתי – לא תוכל להשלים עם הצטרפות לקואליציה כזו. גם תע"ל ובל"ד, שהתנגדותן לכיבוש לא פחותה, לא יוכלו לקבל זאת. משכך היו מי שהעלו הצעה חלופית: הרשימה המשותפת תוקם מחדש כרשימה טכנית לצורך ההתמודדות בבחירות, ולאחריהן תתפצל הרשימה לארבעה סיעות עצמאיות שכל אחת מהן תעשה כרצונה.

לפי הצעה זו, הרשימה המשותפת תתמודד בבחירות ללא מצע פוליטי מוכרז. הציבור ייקרא להצביע לרשימה שחלק ממנה יהיה אופוזיציה לוחמת וחלק אחר עלול לשרת את הממסד. ברור שבתנאים אלה יקשה על הרשימה לנהל מסע בחירות יעיל, או בכלל לפנות לציבור עם מסר קוהרנטי וברור. לכן גם הצעה זו אינה קבילה.

זכותו של הציבור לדעת מה יעשו נציגיו בכנסת לפני שיבחר בהם, וחובה על הרשימה להציג פרוגרמה פוליטית ברורה בפני הבוחרים. יתר על כן, בתנאים של פשיזם גובר ומתקפה גזענית על הציבור הערבי, האם נכון שמיד אחרי הבחירות ישובו ארבע המפלגות להתקוטט זו עם זו, במקום לפעול כגוש אחד נגד ההסתה והרדיפה?

רשימה שתפעל כגוש אחד

לכן, אין להסתפק בפתרונות קלים ובהסכמות שטחיות.  מזכיר חד"ש, אמג'ד שביטה, הדגיש בראיון לרדיו א-נאס: "הקמת הרשימה המשותפת היא כורח לאומי. אנחנו בחד"ש היינו הראשונים שקראנו לקיים ישיבה משותפת של נציגי ארבע המפלגות. בישיבה השנייה בהרכב זה הצגנו יחד עם חברינו מתע"ל מפת דרכים להקמה מחדש של הרשימה המשותפת. אנחנו סבורים שכל הצדדים צריכים להתפשר מעט ולמצות את המשותף למען הקמת רשימה אחת שתהיה מסוגלת להתמודד עם האתגרים הפוליטיים הגדולים הניצבים בפנינו. אנחנו קוראים להגברת המאמצים להקמת רשימה משותפת שתפעל לפני ואחרי הבחירות כגוש אחד".

הוסיף שביטה: "אנחנו יודעים שיש מחלוקות פוליטיות, אבל אם לא נצליח למצוא שפה פוליטית משותפת, החברה הערבית כולה תשלם את המחיר. אנחנו קוראים לשבת יחד ולהגיע לעמק השווה". עוד אמר שביטה כי חד"ש הציעה שאוקטובר יהיה החודש האחרון למו"מ בין המפלגות, בשאיפה להגיע להסכם עד סוף החודש. לדבריו, "אין סיבה לפער של שבועיים או שלושה בין פגישה לפגישה. דרושה עבודה אינטנסיבית כדי להתגבר על המחלוקות".

עוד בנושא: https://zoha.org.il/139195/