לקראת הוועידה: לרענן את התכנית הפוליטית של מק"י

מאת יובל דרייר-שילה

אין טעם לנסות להכחיש את המשבר בו מצויות מק"י וחד"ש, ואירועי השבוע שעבר – ותוצאות הבחירות בנצרת והחקיקה הימנית בכנסת – הדגישו זאת ביתר שאת. עם זאת, ההכרה בקיומו של משבר לא מספיקה כדי לפתח את הכלים להתמודדות עמו, וגם ניתוח נכון של הסיבות למשבר אינו מספיק. רבים מציינים בצדק, כי מק"י וחד"ש סטו מעקרונותיהן, וכי סטייה זו הביאה עמה מפלה. הסבר זה איננו שגוי כלל, אבל הוא גם איננו מספיק כדי לאתר את המוצא מן המשבר. "לחזור לעקרונות" זו מטרה ראויה, אבל קשה לפרוט אותה למהלכים קונקרטיים. מצד שני, מאחר שהמשבר איננו טכני, אלא הוא בעל עומק פוליטירעיוני של ממש, אין לזנוח את הצורך בשינוי עומק, ובוודאי שאין להסתפק במסקנות פרסונאליות או במסקנות ארגוניות שטחיות.

 2014-03-17_195914

אם כן, מה נחוץ למק"י ולחד"ש כדי לצאת מן המשבר? כדי לענות לשאלה זו, חשוב לחשוב מחדש על חד"ש, וגם על מק"י, כעל כלים פוליטיים, ששימור כוחם כשלעצמו איננו מטרה, אלא אמצעי בלבד. זמן רב מדי הושקעו האנרגיות שלנו בשימור כוח פוליטי זה, במקום בפיתוחו. בתקופה זו הגענו אומנם להישגים פוליטיים, שנבעו מהרלוונטיות הברורה של עקרונותינו, אך בה בעת חשנו את הדלדול המתמיד ברלוונטיות של המבנה הפוליטי המתיישן שלנו.

בתוך כך, נלכדנו במלכודת ההצלחה. בלבול רב נגרם לנו בשל הצלחת העקרונות שלנו בתחומים רבים. תחילה, בתחום המדיני ובתחום זכויות המיעוט הלאומי הערביהפלסטיני, ולאחר מכן בתחום החברתיכלכלי, ובייחוד מאז מחאת קיץ 2011. זאת, דווקא בתקופה של משבר עומק רעיוני ופוליטי בחברה.

בשבוע שעבר פרסם אברהם בורג, לשעבר ח"כ מטעם מפלגת העבודה ויו"ר הכנסת, מאמר המציע להקים ברית פוליטית יהודיתערבית חדשה, בעקבות הגבהת אחוז החסימה. ואילו בוז'י הרצוג, העומד כיום בראש מפלגת העבודה, ביקש מח"כ אחמד טיבי להיות זה שפותח את הדיונים בישיבת האופוזיציה, מתוך מחויבות לשותפות עם הציבור הערבי לכאורה. שניהם, כמובן, אינם מקבלים את העקרונות העמוקים של השמאל העקבי, אך הם נכונים לאמץ את עמדותינו הקונקרטיות יותר מבעבר.

ככל שעמדותינו קנו אחיזה בציבור רחב יותר ובכוחות פוליטיים מתחרים לנו, התחזקה ההערכה כלפי חד"ש וכלפי מנהיגיה, ובהבעת נחלשה הרלוונטיות של חד"ש, ובעקבותיה גם של מק"י, כגוף פוליטי המציע אלטרנטיבה ומוביל דרך. כעת, המשימה העומדת בפנינו היא כפולה: לעבור ממשימה של שימור של המוסדות הפוליטיים שלנו אל עבר משימה של פיתוחם מחדש, בצורות חדשות המתאימות למציאות חדשה. בה בעת, עלינו להרכיב סדר עדיפויות פוליטי חדש, כדי להתמודד עם המשבר שנבע בעצם מהצלחת המסרים שלנו בתחומים שונים. לשם כך, דרושה הערכה אסטרטגית מחודשת בשלושה עניינים, שרענון התוכנית הפוליטית שלנו לגביהם תאפשר לחד"ש ולמק"י לקחת על עצמן מחדש את עמדת ההובלה הרעיונית והפוליטית של השמאל.

העניין הראשון, שהוא הבסיסי ביותר מבין הרעיונות שלנו וגם השנויבמחלוקת ביותר, הוא נושא השינוי החברתי העמוק – הדרך אל הסוציאליזם. מחאת 2011 הובילה רבים להבין כי חלופה סוציאליסטית, ואפילו חלופה של חברה נטולת מעמדות – היא יעד פוליטי ראוי, ולא רק מוצג מוזיאוני מתקופות רחוקות. עלינו להעריך מחדש את האתגרים העומדים בינינו ובין יעד זה.

אין כוונתי שנכריז על סיכויים ממשיים למהפכה סוציאליסטית מנצחת בישראל ובמזה"ת כבר מחר, אלא שנגדיר את התנאים ההכרחיים שיאפשרו שינוי חברתי יסודי בעתיד. בלי החזרת האופק הסוציאליסטי אל התכנית שלנו, לא יישאר טעם בקיומה של מפלגה קומוניסטית בארץ.

העניין השני הוא המאבק לסיום הכיבוש. מק"י צריכה לקחת חלק מרכזי בהיערכות מחדש של הציבור המתנגד לכיבוש, שנמצא כרגע במצב של חוסר ארגון מוחלט. ארגון מחדש זה חייב להיות על בסיס של עצמאות פוליטית, כלומר לא כשלוחה של פוליטיקאים מן המרכז הציוני בישראל, המדברים בשמו של "תהליך שלום" מדומה, לא כשלוחה של האיחוד האירופי או של ממשל אובמה, ואף לא כשלוחה של הרשות הפלסטינית. זו משימה קשה, שבטרם נתחיל בה עלינו להעריך מחדש את האסטרטגיה הנכונה למאבק. אך זו משימה ששכרה בצדה, כיוון שמחנה גדול בישראל זקוק כעת לארגון מחדש ולמשימות פוליטיות חדשות כדי לממש את כוחו.

העניין השלישי הוא מאבקו של הציבור הערבי לשוויון. בתחום זה, חד"ש מצאה את עצמה בעשור האחרון מובלת ולא מובילה. תחילה בידי זרם פוליטי תרבותיזהותי בציבור הערבי, ולאחר מכן בידי תנועות צעירים חדשות, המנוכרות מפוליטיקה מפלגתית, אך מקבלות רבות מהנחות היסוד של חד"ש. עדכון של האסטרטגיה שלנו במאבק זה הוא הכרחי כדי שנוכל להציע אופק פוליטי לתנועות הצעירים ותומכיהן, כמו גם לרבים בציבור היהודי המוכנים לקחת חלק במענה יהודיערבי לצעדי ממשלת הימין.

התחדשות זו של יעדינו הפוליטיים תאפשר לנו ללכד ולהוביל את השמאל בציבור היהודי והערבי להישגים. אם עד לאחרונה היה צורך לאזן בין מטרות של התחדשות ושל שימור המבנים הפוליטיים הקיימים, מגיעה ההחרפה האחרונה במשבר שחווה המפלגה ומכתיבה לנו להתמקד קודם כל בהתחדשות.

 

בימת דיון לקראת ועידת מק"י

המאמרו פורסם במסגרת במת דיון בעיתון "אל אתיאחד" ובשבועון "זו הדרך". מאמרי דעה רעיוניים ופוליטיים לבימת הדיון לקראת הועידה שלאמןהמניין של מק"י, נא לשלוח אל:

zohaderekh@gmail.com