לעצור את הרדיפה בקמפוסים: סטודנטים ומרצים הושעו ממוסדות להשכלה גבוהה

מאז החלה המלחמה הנוראה בדרום, הפכו האוניברסיטאות מוקד להסתה נגד פלסטינים אזרחי ישראל. סטודנטים יהודים-ימניים התארגנו בקבוצות גדולות במטרה למצוא פוסטים של סטודנטים ערבים בהם מובעת לטענתם תמיכה בטרור.  הפוסטים הללו מועברים להנהלת האוניברסיטאות בדרישה שאותם סטודנטים יושעו מהלימודים.

כסטודנט באוניברסיטת תל אביב אני יודע שמרקם החיים המשותפים בה שברירי. הדבר בא לידי ביטוי בדרך כלל סביב טקס יום הנכבה המתקיים מידי שנה בכניסה לאוניברסיטה. אך ההסתה, לה אני עד מאז פרצה המלחמה, היא חמורה הרבה יותר מזו שנוהלה עד כה. סטודנטים ערבים רבים מדווחים כי הם פוחדים לחזור ללמוד.

בשבוע האחרון עקבתי אחרי הפעילות של הסטודנטים העוסקים בצייד מכשפות בקמפוסים. קראתי את הפוסטים שהם העבירו להנהלת האוניברסיטאות. הפוסטים ברובם כלל לא קשורים לפעולות החמאס, אלא מביעים הזדהות עם כאבו של העם הפלסטיני או התנגדות למלחמה. פוסטים שביטאו כאב וצער על תינוקות שמתים בעזה סומנו כ"תומכי טרור". אפילו פוסט שקרא להפסקת הרג של חפים מפשע משני הצדדים סומן ככזה (כנראה בגלל תמונה עם דגל פלסטין שצורפה לפוסט). אגב, לא משנה אם הפוסט פורסם בזמן המלחמה או לפניה, הוא עדיין מסומן כ"תומך בטרור החמאס".

חשוב לציין כי מאחורי התארגנות זו עומדים סטודנטים הפעילים בארגון הימין הפשיסטי "אם תרצו" וגם פעילי ימין שאינם סטודנטים. שנים שארגון זה משקיע תשומת לב רבה בקמפוסים במטרה להתסיס סטודנטים יהודים נגד ערבים. במהלך השנים לא זכו הפרובוקציות שלהם בתמיכה רבה באוניברסיטת תל אביב. אבל הפעם תמיכת סטודנטים בהסתה רחבה מאוד. במסגרת ההתארגנות הם גם אוגרים ושומרים שמות של מאות סטודנטים ערבים. באוניברסיטת תל אביב עצמה "איתרה" ההתארגנות הזאת למעלה מ-300 סטודנטים שלטענתה "תומכים בטרור". המאגר הזה עלול לשמש קנוניות לתקוף אותם סטודנטים ערבים, גם כאשר המוסדות האחראים החליטו שלא לפעול נגדם.

אוניברסיטת חיפה מצטיינת במקרתיזם

צייד המכשפות החל באוניברסיטת חיפה לאחר שהרקטור פרופ' גור אלרואי, החליט (8.10) להשעות מהלימודים ולגרש מהמעונות שני סטודנטים בטענה של תמיכה בטרור ברשתות החברתיות. לסטודנטים המושעים כלל לא נמסר על מה התבססה ההחלטה. הליך ההשעיה נעשה בניגוד לתקנון האוניברסיטה, שכן כלל לא ניתנה לסטודנטים הזדמנות להשמיע את טענותיהם ביחס להחלטה.

קבוצת מרצים מהאוניברסיטה פנו לרקטור בדרישה שיבטל את ההשעיה. במכתבם כתבו המרצים: "בכל מקרה בו מתעורר חשש להפרת תקנון המשמעת, יש לפעול על פי החוק ותקנוני האוניברסיטה באופן שוויוני ותוך מתן משקל ראוי לשיקולים של חופש ביטוי וזכויות אדם ואזרח. שעה שהחברה הישראלית נאבקת על שמירת שלטון החוק והפרדת הרשויות, אנו מקווים שתדע לשמור על עליונות החוק גם באוניברסיטת חיפה". בתגובה תקף הרקטור את המרצים וטען שהם "מנותקים מהמציאות". הוא דרש מאחד המרצים החתומים על המכתב להתפטר באופן מידי מתפקידו כסגן רקטור בטענה, כי אין לו עוד אמון בו. אותם מרצים היו יעד לתקיפות ברשתות החברתיות מאז פרסום המכתב.

בהשראת האירועים בחיפה, החל ברשתות החברתיות של כלל הקמפוסים שיח אלים מאוד שהוביל להקמת אותן התארגנויות סטודנטים. שיח נקמני זה תפס תאוצה בין השאר באמצעות איש התקשורת הימני עמית סגל, שר החינוך יואב קיש והתאחדות הסטודנטים הארצית שהחליטה לעזור ביוזמה. השיח הפעיל לחץ גדול מאוד על הנהלות האוניברסיטאות. רבים ממוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ כבר השעו סטודנטים שלהם בעילה של תמיכה בטרור החמאס. עם המוסדות הללו נמנים אוניברסיטת באר-שבע, אוניברסיטת רייכמן, אוניברסיטת אריאל שבשטחים הכבושים, בצלאל, הקריה האקדמית אונו ומכללת סמי שמעון.

מסע ההסתה מופנה גם כלפי מרצים ומורים במערכת החינוך. מרצים ברחבי הארץ קיבלו הודעות על השעייתם מהעבודה. גם מורים שהביעו התנגדות למלחמה קיבלו הודעות דומות (מנהלת עירוני י"ד יעל איילון, למשל).

ארגוני חברה אזרחית קמו להגנת הסטודנטים הערבים. אקדמיה לשוויון, ארגון של כ-800 מרצים יהודים וערבים המחויבים לשוויון, זכויות וסולידריות בכל המוסדות להשכלה גבוהה, פתחו קו חם לסטודנטים שחווים התעמרות על רקע פוליטי או לאומי. האקדמיה לשוויון פנתה במכתב למל"ג בדרישה שיבלום את ההסתה נגד הסטודנטים הרבים ושיבטיח חופש ביטוי ואקדמי מלא בקמפוסים. מרכז מוסאוא ומרכז עדאלה התגייסו גם הם לעזרת הסטודנטים. חד"ש סטודנטים מפעילה קו חם למען סטודנטים שחווים רדיפה בשל דעותיהם. השבוע הרדיפה הפכה למדיניות רשמית של ממשלת הימין, כאשר שר החינוך יואב קיש דרש מראשי האוניברסיטאות והמכללות "לדווח מדי שבוע" על צעדים שננקטו נגד "תומכי טרור".

הקמפוס כמיקרוקוסמוס של החברה

ישנה סיבה טובה שבגללה ההתקפות על הציבור הפלסטיני ישראלי התחילו בקמפוסים ומתמקדות בהם. הקמפוס הוא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. הוא המרחב הגדול ביותר במדינה בו אנשים מאוכלוסיות מגוונות נפגשים. ספק אם הייתי מכיר בדרך אחרת רבים שלומדים איתי בקמפוס, כולל חברי בחד"ש סטודנטים. ארגוני ימין, המושכים בחוטי פעילות ההסתה, מנצלים את המרחב ואת המצב החברתי הרגיש, כדי להתסיס איבה בין יהודים וערבים. הם רואים  את הקמפוסים כמקום שממנו תתפשט התסיסה הזאת ברחבי הארץ. רק השבוע זרע בן גביר בהלה מפני "שומר חומות 2". בקמפוסים אנחנו קרובים במיוחד לעימותים.

לחד"ש סטודנטים מצפה אפוא שנה מורכבת מאוד, וכל יום שהמלחמה נמשכת נעשית המשימה מורכבת יותר. עלינו להיאבק ללא-לאות בקולות של החוגים הלא סובלניים והאנטי-דמוקרטיים שצומחים בקמפוס. השיח הציבורי מאז שהחלה המלחמה עוין ברובו יוזמות משותפות. כתנועת הסטודנטים היהודית-ערבית הגדולה במדינה, עלינו להראות כי השותפות אכן אפשרית. ניאבק יחד כדי להבליט את המשותף בינינו, את האנושיות שבה לכולנו יש חלק, תוך שמירה על רגישות כלפי האחר. רק קול חזק של שותפות עשוי להציל את החיים המשותפים בקמפוסים.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/124704