"גורם בכיר במשרד הביטחון" – כך הציג את עצמו אביגדור ליברמן בשיחה שערך עם כתבים צבאיים (15.6) במהלכה פירט את התפיסה הביטחונית–מדינית הרת האסון שלו. דבר אחד התבהר מדברי "הגורם הבכיר" – הטיעון שליברמן "יתמתן" בכניסתו למשרד בקריה היה משאלת לב. מקביעותיו באותה שיחה עולה, שאנחנו עומדים בפני העמקת הפעילות האגרסיבית של צה"ל ושירותי הביטחון בכל הזירות, ובפני הסתגרות ישראלית הרת אסון בסרבנות שלום עיקשת. כדאי לבחון בקפידה את דבריו של ליברמן, כפי שהביאם רון בן–ישי ב"ידיעות אחרונות":
"איננו יכולים לנהל מלחמת התשה בלתי פוסקת. לכן העימות הבא צריך להיות העימות
כרזה: דוד טרטקובר
האחרון מבחינת שלטונו של חמאס ברצועה. אנחנו לא מחפשים הרפתקאות, אבל עימות עם חמאס הוא בלתי נמנע. זה איום הולך ומתמשך, הולך וגובר, ואנו צריכים להיות מוכנים וערוכים אליו". מבחינת ליברמן, ובמובן זה אין שום הבדל בינו לבין נתניהו, הסכסוך החמוש הבא עם עזה הוא עניין של זמן. צה"ל ישוב ויזרע הרס, אך גם ימוטט את השלטון של חמאס. כיצד ימוטט? ליברמן משוכנע שמה שלא עבד בכוח יעבוד ביותר כוח. ניסיון להגיע להסדרת המצב באמצעות משא ומתן על הסרת המצור, אינו על הפרק.
לאבו–מאזן הדביק "הגורם" את התג שהימין מדביק כיום לכל ערבי – טרוריסט. אך ליברמן מגדיר גם תביעות מדיניות כטרור. הוא יוצא נגד מה שהוא מכנה "הטרור המדיני", של יו"ר הרשות הפלסטינית ומגדירו לא פחות מאשר האיום המרכזי על ישראל. זו אינה רק עמדה: שר הביטחון כבר הטיל איסור על כניסתו של מוחמד אל–מדני – בכיר ברשות שתפקידו החשוב הוא לבנות קשרים פוליטיים בין פלסטינים לבין אזרחי ישראל – בהאשמה כי זה פעל בחתרנות בתוך הפוליטיקה של הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון (לאל–מדני הרי אין מדינה לחתור בה…).
ליברמן מיישם בהתלהבות את תפיסת הענישה הקולקטיבית כלפי הפלסטינים, עליה אמון השלטון הימני–קיצוני בישראל 2016 : וכך הכריז ליברמן: "מי שטוב אתנו יקבל את הגזרים, ומי שבאופן ממושך מגדל מחבלים לא יקבל. ברגע שהיה פיגוע וראינו הבעות שמחה של פלסטינים – בוטלו כל ההקלות שאושרו קודם לכן לרגל הרמדאן".
ההגיון הליברמני הוא היגיון קולוניאליסטי של שימוש בגזרים ובמקלות: פלסטיני משת"פ יקבל גמול כלכלי כי "כל מה שניתן לעשות לחיזוק הכלכלה שם זה אינטרס שלנו". אך מנת חלקו של פלסטיני המתנגד לכיבוש,, כלומר של הציבור הפלסטיני בכללו, תהיה סגרים, כתרים, מחסומים והרג.
בעוד ליברמן משתלח שרי ביטחון בעבר (בממשלות נתניהו!) מאתגרים את הממשלה הנוכחית. אין מה להתפעל מהמורליזם הצבוע של משה בוגי יעלון, זה שעמדותיו האמיתיות לגבי הסכסוך קיצוניות לא פחות מאלה של ליברמן. יעלון הכריז כי יתמודד מול נתניהו על 'הנהגת המדינה'. כנראה שלשפל הזה הידרדרנו – יעלון או נתניהו. גם אהוד ברק, משרתו הנאמן של נתניהו, נזכר לעטות דת של פילוסוף מזוקן וגם לתקוף את נתניהו באופן חריף בנאומו בכנס הרצליה.
יעלון וברק מדברים בצביעות רבה של שרי ביטחון לשעבר. אך אפילו הם התריעו מפני משטר הפחד שמטפח נתניהו, ואשר נמצא בלב הטקטיקה הפוליטית שלו. להפחדות הקיומיות הללו, אמרו שרי הביטחון בדימוס, אין ביסוס מעבר לאינטרסים הפוליטיים וההישרדותיים של נתניהו עצמו. להתפכחות כזאת, גם אם היא נאמרת מפי האנשים הלא נכונים, נודע ערך בערעור הקונצנזוס הפטליסטי של הימין שבשלטון.
