לאחר שנים של מאבק, ועדת הפנים של הכנסת אישרה אתמול (ראשון) את קידום הצעת החוק לפיצוי תושבי כפר שלם לקראת קריאה ראשונה במליאה. ח"כ עופר כסיף (חד"ש) מיוזמי הצעת החוק שנאבק שנים למען תושבי שכונות דרום תל-אביב, מסר "אני שמח לבשר שהצלחנו להעביר בוועדת הפנים הצבעה לקראת הקריאה ראשונה על חוק פיצוי, בינוי ופינוי לשכונת כפר שלם. שנים ארוכות שתושבי השכונה, כמו שכונות רבות בת"א-יפו, נאבקים על הזכויות שלהם והבטחנו שלא יזרקו אותם לרחוב".
ח"כ כסיף גם הודה לשותפיו למאבק ח"כ קטי שטרית (הליכוד), ח"כ לשעבר דב חנין (חד"ש), וחברת מועצת העירי תל אביב-יפו ומנהלת תנועת אחותי שולה קשת, והתחייב להמשיך במאבק עד להעברתו הסופית בכנסת הבאה: "נעביר את החוק במליאה כך שבכנסת הבאה יהיה דין רציפות ואפשר יהיה להעבירו סופית, בתקווה שגם נוכל להחילו בעתיד על עוד שכונות".
ח"כ כסיף הוסיף: "המדינה רצתה חוק מצומצם, שיכיר במינימום האפשרי של זכאים ואנחנו התעקשנו שלא. לא נשאיר את התושבים בין שיני הטייקונים והנדל״ניסטים שעושים הכל כדי להכניע אותם. השינוי המרכזי שאנחנו מבקשים להכניס לחוק הוא ההכרה שגם לצאצאי התושבים יש זכויות. עברו הרבה שנים, רוב התושבים הוותיקים כבר אינם, אבל הילדים שלהם, האנשים שרכשו מהם את הדירות, ששוכרים ועובדים שם – מגיע להם לקבל פיצוי הולם". מחר, צפוי דיון נוסף בוועדת הפנים, שיזם ח"כ כסיף יחד עם חברי כנסת אחרים, שנוגע לפיצויים לתושבי שכונת הארגזים הסמוכה.
לדברי קשת "העברת חוק כפר שלם בקריאה ראשונה היא ניצחון מזהיר של מאבק מזרחי וחברתי עיקש, אבל היא רק יריית הפתיחה. אנחנו לא עוצרות כאן. המאבק שלנו הוא רוחבי, עקרוני ובלתי מתפשר על הזכות לבית ועל צדק חלוקתי לכלל שכונות דרום תל אביב ויפו, ובכל המדינה. עיריית ת"א-יפו והיזמים צריכים להבין: מה שהיה בגבעת עמל, תל כביר, בכפר שלם, בנס לגויים ובשכונת הארגזים לא יישנה. תם העידן שבו מתייחסים לתושבות ותושבים ותיקים, שנשלחו למקום על ידי המדינה, כאל 'פולשים' כדי לפנות מקום למגדלי יוקרה. המודל של הכרה בזכויות הדוריות, עצירת פינויים חד-צדדיים והבטחת קורת גג חלופית חייב להפוך לסטנדרט מחייב בכל רחבי העיר והארץ".
שכונת כפר שלם הוקמה במהלך הנכבה ב-1948 כאשר עולים חדשים ופליטים יושבו על אדמות הכפר הפלסטיני סלמה, בפאתי העיר תל אביב, שתושביו גורשו מבתיהם במהלך הלחימה. בהמשך נקלטו תושבים נוספים ונבנו במקום מבנים והכפר סופח כשכונה בתל אביב. לתושבים נאמר כי מעמדם וזכותם על בתיהם יוסדר בהמשך אך הם המשיכו להתגורר בשכונה ללא כל הסדרה. משנות ה-80 החלו מאמצי העירייה לפנותם תחת תואנה כי אינם זכאים לפיצויים משום שאינם בעלי הנכסים. במקביל התחוללו מאבקים חברתיים ממושכים נגד פינוי השכונה ושכונות נוספות במרכז הארץ, וכן למען פיצוי הולם לתושבים שפונו.
הצעת החוק מבקשת לעגן בחוק את מסמך "קריטריונים לפיצוי", ששימש את משרד השיכון לפיצוי תושבי כפר שלם מאז 1993, אך מעולם לא עוגן בחקיקה ובשל כך לא אפשר פיצוי מוסדר. לפי הטיוטה, המסמך קובע כי מפונה שהתגורר בכפר שלם מאז חקיקת חוק פינוי־בינוי ב־1965 זכאי לקבל דירה בשווי שוק חופשי, או בית וזכויות בקרקע לפי מדד המחירים העדכני – הגבוה מבין השניים. ניסיונות קודמים להסדיר את זכויות התושבים בחקיקה לא הבשילו. בשנת 2014, סביב גל הפינויים הראשון בשכונות גבעת עמל ובכפר שלם, ניסה ח"כ חנין לקדם חקיקה בנושא, אך המהלך כשל בגלל התנגדות העירייה וממשלת הימין. בדיוני ועדת הפנים שקדמו לאישור, נציגי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), עיריית תל אביב-יפו, משרד האוצר והמשפטים הביעו התנגדות לחוק וטענו כי מדובר בחוק "נדיב מדי", שעלול להגיע גם "למי שאינם זכאים לו". יצוין שאישור החוק יהיה לתקדים עבור תושבי שכונת הארגזים, שכונת נס לגויים שבמערב העיר ותושבי יפו.
עוד בנושא:
https://zoha.org.il/108717


