אני אחליט מה נכון עבור רצועת עזה ועתיד הפלסטינים" – אמר אתמול (שלישי) נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לעיתונאים במטוס בדרכו לוושינגטון. זאת לאחר ועידת "שלום 2025" שנערכה בשארם אל-שייח' בהשתתפות כל עריצי המזרח התיכון וראשי המדינות האימפריאליסטיות הגדולות. עוד הבהיר טראמפ: "אני לא מדבר כעת על מדינה אחת, על מדינה דו-לאומית או על שתי מדינות, אני עוסק רק בשיקום עזה".
ואכן, במסמך שנחתם בוועידה אין זכר לזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני, שהן המפתח לפתרון הסכסוך "בן 3,000 שנה" – כדברי טראמפ. אי-ההכרה בפלסטינים ובזכויותיהם אינה מקרית. זו תולדה של הברית בין טראמפ לממשלת הימין הקיצוני בראשות נתניהו, אך גם של האינטרסים המיידים של ארה"ב – שיקום ההגמוניה האזורית של המעצמה האימפריאליסטית הגדולה בעולם.
טראמפ חדל לדבר על גירוש תושבי הרצועה, שהוכיחו שהם אינם מתכוונים ללכת מארצם. אבל מהביקור, מההסכמים (שחלקם סודיים וטרם פורסמו), מההצהרות ומהמעשים עולה כי נשיא ארה"ב נחוש להפוך את עזה לשטח בחסות אמריקאית תוך שיתוף פעולה עם ישראל ורוב שליטי האזור. רבים בישראל רואים בטראמפ "משיח". במהרה יתגלה כי ישראל היא חמורו של אותו משיח. בתום ביקור טראמפ נותרו שלוש שאלות פתוחות.
סוף הלחימה או סוף המלחמה?
עוד בטרם נחת בישראל, הכריז טראמפ שהושג "הסכם שישים קץ למלחמה ברצועת עזה". אבל כל מי שמתבונן בהסכם שעליו חתמו ישראל וחמאס (לפחות החלקים הגלויים בו) מבין היטב שמדובר בהפסקת אש. כמה מרכיבים שלה כבר יצאו לפועל: שחרור החטופים החיים, שחרור של כ-2,000 אסירים פלסטינים ונסיגת הצבא הישראלי מחלק מרצועת עזה. אבל גם מאז חתימתו, חיילי הכיבוש (השולטים ב-53% משטח הרצועה!) מוסיפים לגבות קורבנות בנפש מהאוכלוסייה המקומית.
לקח אחד שניתן ללמוד מעשרות שנות שליטה ישראלית על השטחים הפלסטיניים הוא: היכן שיש כיבוש – יש התנגדות. לכן, נסיגה מחלקה של הרצועה תוך המשך ההפצצות מזמינה חידוש לחימה. נותר לביצוע החלק השני של ההסכם.
ממשלות ישראל לדורותיהן, מאז הסכמי אוסלו ועד היום, לא נחפזות לבצע הסכמים חתומים – בייחוד את החלקים המהותיים. האם ימומש החלק השני של הסכם הספקת האש, שלפי טראמפ המו"מ לגביו כבר החל? ומה בדבר "פירוק החמאס מנשקו"? האם זה פירוק של כל הנשק, כפי שמשווק נתניהו לממשלתו ולדעת הקהל המקומית או "פירוק מהנשק הכבד" – כפי שנכתב בהסכם? ואם לא יימצאו גופותיהם של כל החטופים המתים? במילים אחרות, בהפסקת אש עסקינן ולא ב"שלום לדורות" שמבטיח טראמפ.
החרפה באלימות הכיבוש בגדה
המתנחלים בגדה מנצלים היטב את העיסוק האינטנסיבי במלחמה בעזה ובהפסקת האש שבעקבותיה ובחסות צבא הכיבוש פועלים באלימות גוברת כלפי האוכלוסייה המקומית. מאז 7 באוקטובר 2023 נהרגו בגדה המערבית כאלף פלסטינים מידי כוחות ישראליים או מתנחלים ו-41 ישראלים נהרגו מידי פלסטינים. באותו פרק זמן גרמו הריסות הבתים, מתקפות המתנחלים והגבלות הגישה גרמו לעקירתם של יותר מ-10 אלפים פלסטינים ממקומות מגוריהם.
במהלך תשעת החודשים הראשונים של השנה תיעד משרד האו"ם יותר מ-1,200 מתקפות שביצעו מתנחלים נגד 246 קהילות פלסטיניות ברחבי הגדה המערבית. המתקפות גרמו הרוגים ופצועים, נזק לרכוש או לנזק לנפגעים ולרכוש כאחת. יותר מ-60% מתקריות אלה התרחשו בנפות רמאללה, שכם וחברון, שהן עדיין המוקדים העיקריים לאלימות מתנחלים. מאז תחילת עונת המסיק, בשבוע שעבר, מתקפות המתנחלים נעשו תכופות יותר.
ממשלת הימין – היום שאחרי
המסר של נתניהו בימים האחרונים הוא חד-משמעי: "זה הזמן לאחדות" – סביבו, כמובן. אכן, נתניהו מ-פ-ח-ד. הוא חושש מאובדן השלטון בקלפי או בלחץ הרחוב. הוא מתמי בסירובו לתת דין וחשבון על המחדל, ההרג וההרס בשנתיים של המלחמה.
התקווה היא שההמונים ישובו לרחובות וידרשו שנתניהו ילך הביתה ומשם לכלא, שחבורת המוקיונים המסוכנים שסביבו אף היא תסתלק מחיינו – מי לביתו ומי למשפטו. במקרה כזה גם טראמפ, שביקש מעל בימת הכנסת להעניק לנתניהו חנינה, לא יעזור.
עתידה של ממשלת הימין לוט בערפל. אבל קיימת וודאות אחת: ללא סיום הכיבוש, ללא נסיגה מכל השטחים הפלסטינים שישראל כבשה ב-1967 וללא הקמת מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית בצדה של ישראל, לא ייתכנו ריפוי, שיקום ועתיד של שלום לשני העמים. זאת חייבים לזכור היטב גם כל "הטוענים לכתר" באופוזיציה הציונית שנתגלו באפסיותם בשנתיים האחרונות.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/140662/
