בעיתון "הארץ" פורסם (12.3) כי ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל" מגבש מסמך מדיניות, אשר תומך במיסוד הזנות, תוך התעלמות או המעטה בחשיבות העובדה שזנות כרוכה, לעיתים קרובות, בסחר בנשים. באופן לא מפתיע, הסתבר שבעלים של חברת ליווי היה אחד הכותבים של טיוטת המסמך. ואכן, נייר העמדה עושה שימוש בשפה, בגישה ובאוצר דימויים הלקוחים מעולם הערכים הקפיטליסטי, לפיו אלימות וניצול הם ביזנס לגיטימי.
הצלתן של נשים הכלואות בבתי זונות בניגוד לרצונן – לרוב קורבנות סחר בנשים, ולעיתים גם קטינות – מכונה בדו"ח בשם "התערבות יתר". אותו מושג בדיוק משמש את נחמיה שטרסלר ודומיו כדי להסביר, מדוע אין זה תפקידה של הממשלה לסבסד את מחיר הלחם.
לגישתם, השוק החופשי הוא מידת כל הדברים, בין אם זה מוצר מזון על המדף במכולת ובין אם זה גוף של אישה בבית זונות. גם לזה וגם לזה יש מחיר, גם את זה וגם את זה ניתן לקנות, וגם בשוק המזון וגם ב-"שוק המין" – אין מקום ל-"התערבות יתר".
תפיסת העולם הליברלית מכירה בחירויות דמוקרטיות (כגון הזכות להצביע, חופש הביטוי וכו'), אך שוללת זכויות חברתיות (כגון הזכות לדיור, הזכות לחינוך, הזכות, לבריאות וכו'). אולם בעשותה כן, היא שומטת את הקרקע מתחת לאותן החירויות הדמוקרטיות שהיא מתחייבת לספק.
בדמוקרטיה הקפיטליסטית יש בחירות לפרלמנט. ואכן, גם לאישה הכלואה בניגוד לרצונה בבית זונות וגם לסרסור שלה – לשניהם הזכות להצביע בבחירות, והקול של כל אחד מהם – משקלו בקלפי שווה.
בדמוקרטיה הקפיטליסטית יש חופש קניין. ואכן, גם לקטינה הנאלצת לעסוק בזנות ונאנסת באלימות בידי גברים רבים מדי יום וגם לסרסור שלה, לשניהם שמורה הזכות לרכוש מכונית חדשה אשר תהפוך להיות הקניין הפרטי שלהם. אפילו נחקק סעיף מיוחד בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כדי להבטיח שאין רשות לאחרים – לא לאנשים פרטיים ולא למדינה – לגעת במכונית החדשה, שאותה זונה או אותו סרסור יבחרו, מרצונם החופשי, לרכוש לעצמם מכספם הפרטי.
בדמוקרטיה הקפיטליסטית יש חופש עיתונות. ואכן, לאותה קטינה הנאלצת לעסוק בזנות ונאנסת באלימות בידי גברים רבים – שמורה הזכות להקים עיתון יומי, ממש כמו שיש לשלדון אדלסון או לעמוס שוקן.
העובדה שבארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" משתמשים ברטוריקה ליברלית כדי להצדיק "תעשייה" של אונס שיטתי של נשים, היא רק דוגמא נוספת לחוסר הרלוונטיות של המלל הקפיטליסטי עבור רוב האנושות. אם רוצים לחיות בחברה דמוקרטית באמת, בחברה המאפשרת לכלל האוכלוסייה לממש את החירויות הדמוקרטיות המובטחות להם, בחברה שבה זכויות אזרח הן לא אות מתה על הנייר – אז הקפיטליזם לא מספק את התשובות.
כדי להיות דמוקרטים, צריך להיות סוציאליסטים. וכמו שמסמך המדיניות של "אמנסטי אינטרנשיונל" ממחיש, גם כדי להיות פמיניסטיות/ים – צריך להיות סוציאליסטיות/ים.
אורי וולטמן