נפתלי בנט, ראש הממשלה לשעבר והמועמד המוביל להחלפת נתניהו, פתח השבוע במסע הסתה גזעני נגד האוכלוסייה הערבית בנגב. בכנס פתוח ביישוב עומר אמר בנט: "בנגב הולכת וקמה מדינה פלסטינית. אני אומר בצורה ברורה: אם לא נפעל, נתעורר ל-7 באוקטובר על היישובים בנגב".
לא מדובר בפליטת פה. באותו יום פרסם בנט סרטון ברשתות החברתיות בו אמר: "מדינת ישראל מקימה פה במודע מדינה פלסטינית בנגב בשכנות לבאר שבע, בשכנות לעומר, בשכנות למיתר, בשכנות ללהבים. זה דבר לא יאמן. הרימו ידיים. יש פה פוליגמיה בלי סוף, כשבדואי מתחתן עם שלוש פלסטיניות מחברון, הילדים הם פלסטינים, תפיסה פלסטינית. אתם רואים הרבה יותר איסלאמיזציה מהעבר, פעם הבדואים היו חילונים, פעם הבדואים שירתו בצורה מרובה בצה"ל, היום רק 4%, כאילו הרימו ידיים. אין משילות, תאונות דרכים, נסיעה מטורפת, פרוטקשן, אנחנו חייבים לשים לזה סוף".
כשבנט מתייחס לאזרחי ישראל הערבים כאל מחבלי חמאס, וטוען שמתל שבע ומאום בטין יצא עוד 7 באוקטובר – בשביל מה צריך את בן גביר? כפי שאמר ח"כ איימן עודה, "מדובר באחת מאמירות ההסתה החמורות ביותר שנשמעו נגד האזרחים הערבים. נפתלי בנט לא מבייש את אחרון הכהניסטים".
אך בנט לא לבד. השבוע אמר יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד – שותפו של בנט ל"ברית האחים" – כי בממשלה הבאה בכוונתו לקדם הצעת חוק שתקבע כי מי שלא יתגייס לצבא לא יוכל להצביע בבחירות. כלומר, לפיד מעוניין לשלול מאזרחי ישראל הערבים והיהודים החרדים – יחד כ-30% מאזרחי המדינה – את הזכות הדמוקרטית הבסיסית ביותר. שותפו של לפיד לאופוזיציה, איש הימין הקיצוני אביגדור ליברמן, מיהר לברך על הצהרה זו ואמר: "אנשים שקוראים 'נמות ולא נתגייס' או כאלה שזורקים את צו הגיוס לאסלה, מבחינתי הם כולם גיס חמישי".
תלמידם של טראמפ ונתניהו
בנט הוא לא רק לאומן וגזען – הוא גם ניאו-ליברל קיצוני. לצד ההסתה הפרועה נגד האזרחים הערבים-בדואים, בנט סיפק השבוע כותרות גם בתחום החינוך. בוועידת החינוך של "דה מרקר" אמר ראש הממשלה ושר החינוך לשעבר כי "צריך לפרק את משרד החינוך". עוד הציע בנט לסיים את הלימודים בכיתה י"א ולא בכיתה י"ב, ולהעביר אחריות ממשרד החינוך לרשויות המקומיות ולבתי הספר. "משרד החינוך צריך להפסיק לנהל", אמר, והבטיח כי בממשלה הבאה יקדם "מהפכה בחינוך".
בדומה למושאי הערצתו דונלד טראמפ ואילון מאסק, בנט לא סבור כי למדינה יש אחריות לספק חינוך ציבורי איכותי ושוויוני לאזרחיה. כשותף לתפיסת "האיש הרזה והאיש השמן" של נתניהו, בנט מבקש לפרק את מנגנוני המדינה ולגלגל את האחריות לשירותים החברתיים על האזרחים. את השלכות ה"מהפכה בחינוך" שמציע בנט לא קשה לחזות: רשויות מקומיות עשירות ימשיכו לקיים מערכת חינוך מתפקדת, בעוד שרשויות וקהילות מוחלשות יסבלו מהתפרקות מוחלטת של בתי הספר. התוצאות יהיו העמקת העוני והרחבת הפערים החברתיים.
השותפה הזוטרה של בנט
בחודשים האחרונים גברו המאמצים להרכבתה מחדש של הרשימה המשותפת. כזכור, הרשימה התפרקה ב-2021 בעקבות פרישתה של רע"מ, שהצטרפה לאחר מכן לקואליציה של בנט ולפיד. בימים אלה, סלע המחלוקת העיקרי במשא ומתן לאיחוד הרשימה הוא אופי הרשימה: בחד"ש-תע"ל מבקשים רשימה מלוכדת בעלת עמדות פוליטיות ברורות, אך רע"מ מתעקשת על "רשימה טכנית" שתאפשר לה לשמור על חופש פעולה לאחר הבחירות.
בשנים האחרונות הובילה רע"מ גישה חדשה בפוליטיקה הערבית, לפיה חנופה לימין תביא לציבור הערבי תקציבים ומקום ליד שולחן קבלת ההחלטות. ככל הידוע, מנסור עבאס לא ויתר על שאיפתו להצטרף ל"ממשלת שינוי" חדשה עם שותפיו לשעבר בנט, לפיד וליברמן. בינואר 2023 אמר עבאס על בנט בראיון ל"דמוקרט TV": "יש משבצת חסרה שהיא נפתלי בנט. אחד שבא מהקצה של הימין, הוא נשאר ימין אבל עם גישה יותר ממלכתית, יותר מסתכלת גם על כל חלקי החברה, והצליח בזה… לדעתי, אם הוא היה נשאר במערכת הפוליטית בבחירות התוצאה הייתה אחרת".
אך בנט דוחה את החזון של רע"מ, ואומר בגלוי שמבחינתו ערביי הנגב הם אויבים. הצהרותיו האחרונות הבהירו היטב את גישתו ה"ממלכתית" של בנט ואת השקפתו "על כל חלקי החברה". האם רע"מ, שקיבלה בבחירות האחרונות יותר מ-50 אלף קולות מתושבי הנגב הערבים, באמת רוצה להיות שותפה של פוליטיקאי המסית נגד ציבור בוחריה?
כשאלה פני האופוזיציה הציונית, הגישה שמוביל מנסור עבאס אינה מציאותית. הציבור הערבי יוכל לזכות בהישגים רק באמצעות מאבק עממי נחוש ושותפות עם כוחות דמוקרטיים בציבור היהודי – ולא בהתחנפות לגזענים. צו השעה הוא הרכבתה מחדש של הרשימה המשותפת על ארבעת מרכיביה, על בסיס מצע פוליטי ברור של מאבק לסיום הכיבוש, לזכויות האוכלוסייה הערבית ולצדק חברתי.


