כנס בינלאומי של המגזין "ג׳קובין" נערך בימי ראשון ושני השבוע תחת הכותרת: ״סוציאליזם בזמננו״. המגזין האמריקאי, שהוקם בעשור שעבר בניו יורק, הוא ממוקדי הפעילות של השמאל המתעורר בארצות הברית. "ג׳קובין", המזוהה עם מפלגת הסוציאליסטים הדמוקרטיים ((DSA, הוא זירה אידיאולוגית חשובה לדיונים על סוציאליזם במאה ה-21. המגזין מילא תפקיד מכריע בבניית התנועה הסוציאליסטית החדשה, אשר ליוותה את עלייתם של ברני סנדרס ושל הזרם השמאלי בפוליטיקה האמריקאית. בעקבות הצלחתו של המגזין בארה״ב, הוא הקים שלוחות ומופיע בשפות אחרות ברחבי העולם. ב-2018 הושק "ג׳קובין" בגרמניה. השנה ערך המגזין לראשונה כנס בינלאומי.
הפאנלים, שנערכו באנגלית ובגרמנית, שמו דגש במאבקים האלקטורליים והעממיים העומדים בפני השמאל בשנים הקרובות. אלכס פרס, כתבת העובדים של "ג׳קובין" בארה״ב, סיפרה על הפופולאריות המפתיעה של מאבקי עובדים בארצה בחודשים האחרונים. היא ציינה את השביתה המיליטנטית של איגוד עובדי תעשיית הרכב (UAW) כמו גם את המאמצים הבינלאומיים לאגד את עובדי תאגיד הענק אמזון. וולודומיר ישצ׳נקו, סוציולוג אוקראיני המתגורר בברלין, ניתח את ההקשר המעמדי של המלחמה בין רוסיה לאוקראינה: הון מדינתי פוסט-סובייטי נאבק בהון זר ממדינות אירופה. בהרצאה משותפת הציגו העורך המייסד של "ג׳קובין", בסקר סנקרה, וההיסטוריון האוסטרלי מייק בגס ספר משותף עליו הם עובדים. בספר מנוסח מודל כלכלי לחברה סוציאליסטית עתידית, המבוססת על שילוב בין בעלות מדינתית של התעשיה לבין קואופרטיבים.
המאבק נגד הימין הקיצוני בגרמניה
שאלה שליוותה פאנלים רבים במהלך ימי הדיונים היא: כיצד על השמאל האירופי להתמודד עם עלייתו המחודשת של הימין הקיצוני. שאלה זו מקבלת משנה תוקף בגרמניה, בה מפלגת AfD הימנית-קיצונית נוסקת בסקרים. מפלגת השמאל הגרמני די לינקה עומדת עתה בפני פיצול בין האגף המרכזי שלה, התומך בהעמקת הפנייה לקהל של ״התנועות החברתיות״ – התנועה הסביבתית, התנועה הפמיניסטית, המאבק האנטי-גזעני, לבין האגף המונהג בידי חברת הפרלמנט שהרה וגנקנכט. זו מציעה פניה מעמדית לקהלים ממעמד בינוני נמוך, בייחוד במזרח גרמניה, אותם זנח הקפיטליזם הליברלי ועכשיו נוטים באופן מובהק לימין הקיצוני.
הנוסחה של וגנקנכט, שצפויה להכריז על ריצה ברשימה עצמאית בקרוב, מעוררת ביקורת רבה. גישתה השוללת הרחבת הגירה לגרמניה אינה עומדת בקנה אחד עם עקרונות אינטרנציונליים, ולמעשה מאפשרת שיח שנאה. הביקורת של וגנקנכט על האליטיזם הפרוגרסיבי של רבים בשמאל הליברלי בגרמניה מעורר שאלות בנוגע לגבי נאמנותה לעקרונות שמאליים של מאבק אינטרנציונליסטי ולגבי מחויבותה למאבק בשינוי האקלים. אף על פי כן, מראים הסקרים כי מפלגת וגנקנכט עשויה להיות כליא ברק לקולות שנוטים כרגע לימין הקיצוני. תנועתה נראית כאחת הדרכים האפשריות היחידות לעצור את עליית הימין הגזעני.
המקרה הצרפתי
השמאל בצרפת מתמודד אף הוא עם עליית הימין הקיצוני תחת הנהגתה של מרין לה-פן, העלולה לזכות בנשיאות בבחירות שיערכו ב-2027. דניאל אובנו, חברת פרלמנט צרפתייה מסיעת ״לה פרנס אנסומיז״ ("צרפת המורדת") בראשות ז׳אן לוק מלנשון, הציגה את האסטרטגיה של מפלגתה למאבק משולב הן בימין הקיצוני בראשות לה-פן והן בימין הבורגני בהנהגת נשיא צרפת מקרון.
לפי אובנו, האסטרטגיה של השמאל היא להגיע לסיבוב השני בבחירות דרך פניה לקהלים שלא הצביעו בבחירות האחרונות, אך הם הבסיס של השמאל – מעמד הפועלים העירוני, קהילות מהגרים וצעירים. לפי הערכתה, אם רק יצליח השמאל ״לגרד״ עוד אחוז או שניים מקרב קהלים אלה, הוא יוכל להגיע לסיבוב שני נגד הימין הקיצוני. במצב כזה, המשימה המאתגרת תהיה לגרום למספיק אנשים בבלוק הבורגני המצביע למקרון לתמוך בשמאל – כפי שהשמאל תמך במרכז בשתי מערכות הבחירות האחרונות.
לשאלת ״זו הדרך״, אם לא נכון יהיה לפנות גם לקהלים שכרגע תומכים בלה-פן, ענתה אובנו כי דרך הקמה של מטות מפלגתיים עוסקת מפלגתה בחיזוק אחיזתה באזורים כפריים ופוסט-תעשייתיים, בהם זוכה לה-פן בתמיכה חזקה. עם זאת, המיקוד בשלב הראשון הוא לחזק את התמיכה בבייס העירוני. המפלגה הקומוניסטית הצרפתית בראשות פביאן רוסל, שמסתמן כמועמד אפשרי של השמאל לנשיאות, מציעה דרך אחרת עבור השמאל: התמקדות בפניה מעמדית וכלכלית לציבורים שכרגע נאמנים לימין הקיצוני.
הנטייה הדומיננטית בשמאל האירופי, כפי שהוצגה בכנס "ג׳קובין", נוטה לאסטרטגיה המבוססת על חיזוק הבייס העירוני, הרב אתני והמתקדם. עם זאת, זרמים אחרים בשמאל מאמינים שכדי לשנות את החברה, על השמאל להשקיע בסידור מחדש של המבנה המעמדי-פוליטי, ולפנות לציבורים האחוזים בלפיתת החנק של הימין הקיצוני. השאלה היא, איך עושים זאת מבלי לסגת ולו במעט ממטרות השמאל: שוויון חברתי, אנטי-גזענות ומאבק במשבר האקלים.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/123780
