אנשי תנועת "אומץ לסרב" קיימו אמש (יום א') כנס שכותרתו "האם מוסרי לשרת במבצע עופרת יצוקה". מאז תחילת מלחמת עזה, סרבן מצפוני אחד בלבד נכנס לכלא בשל סירוב מצפוני למלא אחר פקודה והסרבן השני צפוי להישפט היום. אבל מהתנועה נמסר שהתופעה אינה זניחה כלל. "צה"ל מנסה למצוא סידורים שונים לסרבנים רק כדי לא לתת במה לתופעה, הסביר אריק דיאמנט, פעיל ב"אומץ לסרב". "יש בין שמונה לעשרה סרבנים שאנחנו יודעים עליהם". לדבריו, צה"ל עושה הכל כדי לא לקרוא לילד בשמו.

פרופסור יוסי יונה, ממייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית, סבור כי "יכול להיות שנשמע עוד על מקרים של סירוב מבפנים. אני מניח, לאור העובדות והנזקים והעובדה שנאמר במפורש שלא יבחלו בשום אמצעים להגן על חיי חיילים – בשום אמצעים – שהיו צריכים להיות מונפים דגלים שחורים שלא הונפו".

"מעט מאוד אנשים מסוגלים לעשות את זה", הסביר סגן (מיל') נעם ליבנה, הסרבן השני של הלחימה בעזה, שאמור לעמוד היום למשפט על סירוב להתייצב למילואים בצו 8. "המצב שבו כולם קמים מהמחסה ויוצאים לקרב ורק אתה אומר 'לא, אני לא יכול' – זה מפחיד. מחקרים מראים שאנשים קמים להסתער ונהרגים רק כי הם מפחדים שיגידו שהם מפחדים".

לבנה שירת כקצין הנדסה וסרב לשרת כבר באינתיפאדה השנייה. "אני לא זוכר רגע של פחד בצבא. אני זוכר שעשיתי המון דברים בלבנון, בהתנחלויות, במארבים – לא היה בי פחד. אבל כשנסעתי לבסיס לסרב בפעם השנייה נזכרתי כמה זה מפחיד להוציא את עצמך מהכלל", הוא סיפר.

לדבריו, לצד הקונצנזוס העצום במסגרתו התקבלה הלחימה בעזה, אין להתעלם מתופעת סרבנות מצפונית ניכרת בקרב חיילי המילואים. "אני מכיר הרבה חברים שמקבלים צו 8 ופשוט לא הולכים, שלא עונים לטלפונים חסויים ומוצאים סידורים עם המפקד. כמובן שהייתי רוצה לראות יותר פעולות כמו שלי, אבל אסור להתעלם מהסרבנות הסמויה. כמה גברים בין גילאי שלושים לארבעים באמת עושים מילואים היום?", הוא תהה.

למכתב שפרסם נעם ליבנה:

http://www.maki.org.il/index.php?option=com_content&task=view&id=2156&Itemid=82