מנכ״ל משרד הכלכלה, מוטי גמיש, הציג ביום שני האחרון בוועדה לעובדים זרים של הכנסת תוכנית להקמת ״מתחמי מגורים ייעודיים לעובדים זרים״. לדבריו, ״מדובר בפתרון שיצמצם את עלויות ההסעה למעסיקים, יפחית את העומס על הכבישים ויצמצם את השפעת העובדים הזרים על שוק הנדל״ן במרכזי הערים״. לדברי גמיש, המחסור בעובדים מהווה סיכון מאקרו־כלכלי למשק הקפיטליסטי הישראלי, ועל כן ״התוכנית נחוצה מאוד״. כצעד ראשון, המשרד מבקש להקים מתחם מגורים עצום סמוך לאזור התעשייה נאות חובב שבנגב, הרחק מכל מרכז עירוני, ובו רמת זיהום האוויר היא מהגבוהות בארץ.

בפתח הישיבה הקרין גמיש סרטון שיווקי של מתחם מגורים סגור לעובדים זרים בדובאי. בסרטון הוצג מתחם מגודר המפוקח על ידי חברת אבטחה, ובו חדרי שינה עם מיטות קומתיים, חדרי אוכל, מתחמי פנאי וחנויות. על פי המשרד, התקן יעמוד על 4 מטרים רבועים לעובד, ועד שישה עובדים בחדר. גמיש הדגיש כי הקרבה למקום העבודה תאפשר לעובדים להתנייד למפעלים באופניים, והוסיף: ״המתחמים הללו לא יהיו חובה, וגם לא נוכל לתת מענה לכל כמות העובדים הזרים שיש בישראל — אבל נרצה להקים פיילוט כזה בנאות חובב, אזור תעשייה שצורך בין 5,000 ל־7,000 עובדים זרים״. על תהליך האישור הצהיר גמיש: ״נרצה להקים מתחם פיילוט למגורי כ־5,000 עובדים זרים, וכבר יש לנו הסכמה עקרונית של רשות מקרקעי ישראל״.

גמיש הוסיף כי המדינה תפרסם מכרז לגופים פרטיים שיבנו את המתחם ויגבו מחיר מקסימום: ״המודל הכלכלי הוא הקצאת קרקע כמו להקמת מפעל, כשהיזם הוא זה שמוציא את הכסף. במודל הזה המדינה לא מוציאה כסף אלא מכניסה כסף. אנחנו מעריכים שהעלות למעסיק תהיה בין 1,300 ל־1,500 שקל לעובד לחודש ותכלול שירותי הסעדה ובריאות, כשכיום מעסיקים משלמים 2,000 עד 3,000 שקל לעובד״. נוסף על כך, לדבריו, במשרד הכלכלה ישנם כ־30 מפקחים שיוכלו לסייע בפיקוח.

למרות הצהרות המנכ״ל, נציגי משרדי הממשלה השונים הביעו הסתייגות ניכרת מהתוכנית. נציגת משרד המשפטים הבהירה: ״הנושא לא עלה בדיונים מולנו וגם לא מול היחידה למאבק בסחר בבני אדם במשרד. הנושא צריך לעבור דרכנו״. גם בר מיוחס מאגף התקציבים במשרד האוצר הכחיש את הטענות על תיאום הקרקעות: ״אנחנו לא מכירים הסכמות להקצאת קרקעות בנושא״. והוסיף כי ״לא העלינו כאן את הסוגיה התקציבית. לא הוצגה כאן תוכנית מי משלם, האם זה מתקציב המדינה, בשיתוף מעסיקים״.

מרשות האוכלוסין שיתפו בניסיון עבר עגום עם מתחם מגורים לכאלף עובדים באזור ראשון לציון, שנאלצו לסגור. נציגי הרשות תיארו מצב תברואתי מזעזע שבו, בשל המרחק לשירותים ועומס העובדים, התשתיות הסניטריות קרסו. עוד צוין כי נוצר קושי אכיפתי עצום לשייך כל קרוואן לתאגיד העסקה ספציפי ולקבוע מי נושא באחריות על המתחם. עו״ד ענת אמיר מהתאחדות התעשיינים הצטרפה לחששות ואמרה: ״מה תהיה חלוקת האחריות בין המדינה למעסיקים? אני לא מצליחה להבין איך זה יצמצם תחלופה של עובדים וברחנים״.

ארגוני ההגנה על העובדים התייצבו בחזית אחידה נגד היוזמה. קו לעובד, יחד עם עמותת המתכננים במקום, הגישו לוועדה נייר עמדה ובו הזהירו: ״הדבר ייצור ריכוזים של אוכלוסייה ענייה, פגיעה ומוחלשת, במקומות מסוימים הרחק לא רק משירותים בסיסיים, אלא גם מהחברה הישראלית בכללותה. ההצעה תגביר את שקיפותם ואת בידודם של מהגרי העבודה, בידוד שיהיו לו ממדים אתניים ולשוניים ברורים. היא תחזק סטריאוטיפים ותעמיק את חשיפת העובדים להפרת זכויותיהם״.

עו״ד אלעד כהנא מקו לעובד הוסיף בדיון: ״יש משמעות לזה שהרחוב הישראלי פוגש את האנשים הללו, כי הם חלק מהחברה. להגיע לכאן לחמש שנים זה לא מעט זמן, ולבודד אותם זה מטריד. הסרטון שמשרד הכלכלה הציג הוא מדובאי, ואני לא חושב שזו מדינה שאנחנו רוצים להידמות לה״. כהנא העלה תהיות לגבי חופש התנועה של העובדים בסופי שבוע וגישתם לשירותים בסיסיים כמו בנקים או שווקים, והביע דאגה מיוחדת לביטחונן של נשים השוהות במתחמים אלו. ד״ר מיכל בראייר מעמותת במקום תקפה את מיקום הפיילוט הנבחר: ״מדובר באזור מזוהם שאסור לגור בו, ושחלות בו מגבלות בריאותיות וסביבתיות. לא ברור לי איך אתם חושבים שאפשר לבנות שם מגורים נאותים״.

ואאיל עבאדי, נציג הסתדרות עובדי הבניין, זעם על המודל שהוצג: ״מה שראיתי בסרטון שהציג המשרד נראה כמו בית כלא אמריקאי. אי אפשר להביא עובדים ולשים אותם במתחמים שמזכירים בתי סוהר. אנחנו מדברים על כ־7,000 אנשים שיגורו במתחם שכזה — זה סדר גודל של מחצית מהיישוב שבו אני מתגורר. מי ינהל את המתחם הזה? האם תהיה בו למשל תחנת משטרה? תחבורה ציבורית?״

גם בוועדת עובדים זרים של לשכת עורכי הדין, שהגישה נייר עמדה בנושא, הביעו התנגדות למהלך. לצד ההכרה בפוטנציאל לשיפור תנאי המחיה, נכתב: ״לצד זאת, יש להבטיח כי הקמת מתחמי המגורים תיעשה תוך שמירה מלאה על זכויות העובדים הזרים, מניעת תלות יתר במעסיקים והבטחת תנאי מחיה ראויים בהתאם לדין הישראלי ולסטנדרטים בינלאומיים. יש להבטיח כי מגורים במתחמים אלה יתבססו על בחירה חופשית של העובדים ולא יהוו תנאי מחייב להעסקה, תוך שמירה מלאה על חופש התנועה, כבוד האדם וזכויות העובדים״.

יצוין שדווקא יו״ר הוועדה, ח״כ אתי עטיה (ליכוד), בירכה ״על היוזמה של משרד הכלכלה והתעשייה לקדם הקמה של מתחמי מגורים ייעודיים לעובדים זרים, שייפרסו במספר אזורים בארץ וייתנו מענה מסודר ומקיף לצורכי העובדים, כולל תנאי מגורים ראויים. לצד זאת, יש להצעה גם פוטנציאל כלכלי: היא יכולה להביא לחיסכון בעלויות למעסיקים בכל הענפים, להפחית הוצאות ולצמצם פערים. קראתי למשרדי הממשלה לדון בהתאמות הנדרשות, ואמשיך לעקוב אחרי הנושא ולפעול לקידום פתרונות מיטביים״.

לעיון בנייר עמדה משותף של קו לעובד ובמקום (2 עמודים, בעברית):
https://bimkom.org/media/pages/archives/1ef9f2700b-1777280983/hakika_housing-for-foreign-workers_2026.pdf