מזכירות הממשלה הודיעה לשרים, כי ב-31 באוקטובר  תתכנס הממשלה לדיון שיערך יומיים רצופים כדי לאשר את תקציב המדינה לשנת 2025. לכאורה, זה ההליך הרגיל: השרים מתכנסים, בודקים כמה קוצץ במשרדיהם, יוצאים למסדרון ודנים עם האוצר, מאיימים "שלא לתמוך בתקציב" ולבסוף מאשרים. תם הטקס.

אבל כהרגלה, ממשלת הימין על-מלא מפרה את החוק. כי החוק קובע, שאת הצעת תקציב המדינה יש להניח לאישור הכנסת לכל המאוחר ב-1 בנובמבר, כלומר ביום השני לדיון שיהיה בממשלה. במציאות, נדרשים כמה ימים, לפעמים שבועות, כדי להתאים את הצעת התקציב לתוצאות הדיונים בממשלה. ממשלת הימין מפרה (שוב ושוב) את החוק.

אך התקציב המוצע השנה שונה: עליו לממן את המלחמה הקולוניאלית ברצועת עזה, את הפלישה ללבנון ואת הכיבוש הנמשך בגדה המערבית ובירושלים המזרחית. לכן מציע האוצר "התכנסות בהיקף של כ-35 עד 40 מיליארד שקל". "התכנסות?" מה זה בדיוק? זו הגרסה הכלכלית של "תמרון קרקעי" (בעברית פשוטה: מלחמה, פלישה למדינה שכנה). "התכנסות" משמעה קיצוץ עמוק בכל הפעילויות האזרחיות של הממשלה, בהן חינוך, בריאות, רווחה, תרבות, דיור  ועוד.

אבל גם קיצוץ לא יספיק. לכן תכלול הצעת התקציב שורה של גזירות כלכליות-חברתיות שעיקרן פגיעה בעובדים, הגמלאים ומקבלי הקצבאות, אלה שיישאו בעלות המלחמה. צעד ראשון כבר נעשה: השבוע פורסם חוק ההסדרים, לפיו יגדיל האוצר את הכנסותיו ב-10 עד 15 מיליארד שקל מדי שנה ועד סוף 2027 באמצעות הכבדת עול המיסים על העובדים. לשם כך יוקפא עדכון מדרגות מס – המבוצע מדי שנה בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן. ללא עדכון שנתי, ישלמו השכירים יותר מסים. הפגיעה תמשך גם ב-2028: באותה שנה יעודכנו מדרגות המס אך בשיעור מופחת. וכך עוד כ-8 מיליארד שקל יעברו מכיסי העובדים לקופת האוצר. עוד בהצעת החוק: הגדלת המס שמשלמים הפנסיונרים על גמלתם החודשית. במדינות רבות לא משלמים גימלאים מס הכנסה, כי מדובר במיצוי חסכונות מן העבר. אך לא בישראל.

כמו כן מציעים למנוע את העדכון של מענק העבודה (הקרוי "מס הכנסה שלילי"), אשר ניתן לעובדים בעלי השכר הנמוך שאינם משלמים מס הכנסה, ולהקפיא את שכר המינימום. ואם לא די בגזרות אלה, הצפי הוא לתזכיר נוסף, שטרם פורסם: הטלת מס על החיסכון לזמן ארוך של העובדים –  על קרנות השתלמות. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כבר הודיע על גזירה נוספת: בתוכניתו לבטל את תוספות השכר שנקבעו בהסכמים הקיבוציים החתומים במגזר הציבורי, ולהשאיר בקופה עוד כ-13 מיליארד שקל. במילים אחרות: להפר בחקיקה את ההסכמים ולהקפיא את השכר בעת שהמחירים, בייחוד מאז תחילת המלחמה, רק עולים.

שכחו אותם? לא בדיוק

מהצעת התקציב של האוצר נעדר מגזר אחד, קטן מאוד אבל בעל פוטנציאל גדול בכל הקשור לתשלום מיסים: המעסיקים. בשנת המלחמה עלו ופרחו רווחיהם של רשתות השיווק, תעשיות הנשק וסוחריהן, תאגידי ההיי-טק הזרים והמקומיים, חברות התעופה (בייחוד אל-על המופרטת שבבעלות איל הון אמריקאי), חברת הספנות המופרטת צים (שבבעלות עידן עופר, תושב לונדון), הבנקים – שרשמו שיא ברווחים בכל הזמנים. המעסיקים "נשכחו". אמנם האוצר הפגין כמה שרירים כלפי הבנקים, אבל בינתיים לא ננקט שום צעד כדי להגדיל את תשלומי המס שלהם.

יצוין ששיעור המס שמשלמים התאגידים בישראל נמוך לעומת כל המדינות הקפיטליסטיות החברות בארגון לפיתוח ולשיתוף פעולה כלכלי (OECD). היה זה שר האוצר בנימין נתניהו, שב-2003, בעת המשבר הכלכלי שפרץ בעקבות האינתיפאדה השנייה, הפחית את השיעור המירבי של מס החברות מ-36% מהרווחים ל-23%. מאז ועד היום, מס זה נותר באותו שיעור. התאגידים הגדולים משלמים מס בשיעור נמוך אף יותר: יצואנים במרכז הארץ: 16%; חברות היי-טק במרכז 12%; יצואנים בפריפריה 7.5%; וחברות היי-טק, לרוב זרות: בין 0% ל-5% מס בלבד.

להכריז סכסוך עבודה ומייד

חייבים לעצור ומיד את ממשלת הימין החומדת את שכר העובדים ואת חסכונותיהם כדי לממן את מלחמותיה ואת הכיבוש. עם פרסום התזכירים נוצרה ההזדמנות להכריז על סכסוך עבודה כללי במשק.

כל איגודי העובדים – ההסתדרות, ארגוני המורים, ההסתדרות הרפואית, כוח לעובדים, ארגון העיתונאים ועוד חייבים לנהוג כך ובמקביל להקים חזית מאוחדת שתציב יעד משותף: למנוע את הפגיעה ברמת החיים של העובדים ומשפחותיהם, ואף להכריז על שביתה כללית בעת הצורך.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/132511/