ישנן עדיין מדינות בעולם, שבהן מתרחשות הפיכות צבאיות בדרך הישנה: קציני צבא מסתערים בטנקים על עיר הבירה ומסלקים בכוח את הנשיא הנבחר. אך במדינות היי טק כמו ישראל, מבצעים פוטש, כלומר הפיכה נגד סדרי השלטון, ללא טנקים, אך בצורה הרסנית לא פחות.
בשבוע שעבר (3.11) כונסה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לדיון בהצעה לתקציב הביטחון במסגרת הצעת התקציב הממשלתית לשנים 2016-2015, אותה אמורה הכנסת לאשר בשבוע הבא. באותה ישיבה התרחש בפועל פוטש, כאשר שר הביטחון יעלון קרא לחברי הוועדה להצביע נגד ההצעה של תקציב הביטחון, כי היא קטנה מדי לטעמו של הצבא. מבחינת יעלון, החלטת תקציב שאושרה בממשלה אינה מחייבת אותו, והוא קרא לחברי הכנסת להצביע נגד הממשלה שהציעה פחות מדי.
תמיכתם של כל חברי הוועדה, מהאופוזיציה ומהקואליציה, בהצעת יעלון לימדה, שהם כלל אינם מתרגשים מהפרת סדרי השלטון ומשר ביטחון ההופך את הכנסת לכלי ניגוח בהחלטות ממשלה. לא היה ביניהם אפילו אחד שיטיח בשר הביטחון, שאם אינו מסוגל לעמוד מאחורי החלטת הממשלה – יתכבד ויתפטר מתפקידו.
היו שניסו להצדיק את הפוטש של יעלון וחברי ועדת החוץ והביטחון בטענה, שכבר שנים נוהגת הממשלה להגדיל את התקציב הצבאי המאושר בעוד כמה מיליונים במהלך השנה. זו עובדה נכונה: תקציב משרד הביטחון לשנת 2014 היה כ-58 מיליארד שקל, אך הוגדל במהלך השנה ליותר מ-70 מיליארד שקל (כולל מימון המלחמה בעזה). שנה קודם לכן לא ניהלה הממשלה מלחמה, אך בכל זאת הגדילה את תקציב משרד הביטחון ב-3 מיליארד שקל במהלך השנה.
זו אכן פרקטיקה ראויה לגינוי, שמהדורה גרועה אפילו יותר שלה מתקיימת כבר שנים בכל הקשור באישור תוספות גדולות לתקציב ההתנחלויות באמצעות החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית. אך תוספות תקציביות במהלך השנה אינן פוטש נגד סדרי השלטון.
כפי שנראה, ראש הממשלה עצמו אינו מתרגש מהפוטש שארגן יעלון בכנסת, וזאת משום שנתניהו הוא אבי ההרס השיטתי של סדרי שלטון דמוקרטיים.
במערכת הבחירות האחרונה הסית נתניהו נגד זכותם של האזרחים הערבים להשתתף בהצבעה; בהמשך דאג לדחות שוב ושוב את האישור של תקציב המדינה, ואף שאנו כבר בנובמבר, טרם אושר התקציב של השנה הנוכחית; במקביל סיפח לעצמו תיקים ממשלתיים מרכזיים – תחילה תיקי החוץ והתקשורת, ובשבוע שעבר – גם את תיק הכלכלה; יזם והשיג את פירוקה של רשות החשמל רק משום שהיושבת ראש של הרשות העזה לבקר את עסקת הגז עם נובל אנרג'י ותשובה; יוזם את הקמתו של "בית דין לרגולציה", שיאפשר לגופים מפוקחים לערער על החלטות הרגולטור, ובדרך זו להחליש עוד יותר את הפיקוח הממשלתי–ציבורי בענייני בריאות, סביבה, אוצרות טבע ועוד.
המסקנה העצובה מהעולה מהמרמס ללא הרף של סדרי השלטון בשם "הגברת המשילות" היא, שהממשלה עצמה עוסקת בפוטש ללא הפסקה, כדי להבטיח את מערכת ההון–שלטון, את המשך הכיבוש וההתנחלויות ואת הנצחת שלטונו של ראש הממשלה נתניהו.
