לפנות בוקר פתח הצבא הישראלי, בפקודת נתניהו וממשלת הימין הקיצוני, במתקפה נרחבת על איראן – מתקפה שעלולה לגרור את האזור כולו למלחמה ארוכה וקטלנית עוד יותר. זאת לאחר שראש הממשלה נתניהו הצליח השבוע לשמר את קואליציית הדמים שלו ומנע את פיזור הכנסת בידי המפלגות החרדיות. כעת לא נותר כל ספק כי קלף המיקוח העיקרי של נתניהו בשכנוע המפלגות החרדיות היה "הצורך המיידי לצאת למתקפה על איראן". אך לא מדובר בצורך ביטחוני ממשי – מה שנקרא "האיום האיראני" הוא כלי שרת בידיו של נתניהו, שכבר קרוב לשנתיים מוביל מלחמת השמדה על העם הפלסטיני בעזה, ללא כל אופק מדיני או דיון אמיתי על היום שאחרי המלחמה.
נתניהו היה זקוק למלחמה מול איראן כדי להציל את עצמו ואת שלטונו, והאיום האיראני הוא הטריק האחרון שהיה ביכולתו לשלוף מהשרוול. הציבור החל לפקפק במלחמת ההשמדה שנתניהו מנהל בעזה. רבים החלו לראות במלחמה זו מלחמה פוליטית, לא צודקת, והקריאות לסירוב מילואים הלכו וגברו. הציבור מאס בהפקרה של החטופים שנמקים בשבי בעזה, מאס בהתגברות האלימות ברחובות ומאס בעליות המחירים ובקיצוצים במגזר הציבורי. אך לנתניהו שיטות בדוקות לתמרן את הציבור הישראלי – הוא יודע שהציבור ישכח את הביקורת ואת השנאה כלפיו וכלפי ממשלתו, ויצופף שורות מאחורי הצבא, במידה ומכונת המלחמה תספק מתקפה גדולה והסלמה משמעותית.
ואכן, נתניהו צודק. הצבא העיר את כולנו בלילה, כדי שכולנו נדע שהמלחמה החלה, כדי שהגאווה (הזקפה…) הלאומית תתעורר שוב, וכדי שההמון שתכנן או התלבט אם לא להגיע לסבב מילואים נוסף, יגיע. כל האופוזיציה הציונית, כמובן, יצאה להגנת המלחמה – כולל הגנרל יאיר גולן שרק אתמול הצהיר שאינו סומך על נתניהו במידה ויצא למלחמה על איראן. התקשורת הישראלית מתמלאת בדיווחים על אירוע "היסטורי" ועל מבצעים סודיים בלב שטח האויב. הציבור הישראלי נקרא שוב לדגל ועולה החשש שהוא צועד אליו ברצון. אך כמו המלחמה על עזה, גם המלחמה הזאת היא מלחמת סרק והדגל סביבו מתאספים הוא דגל סרק.
כצפוי, מכל הסיעות בכנסת, רק חד"ש קוראת בקול ברור לעצירת ההסלמה מול איראן. בגילוי דעת שפרסמו חד"ש ומק"י הבוקר נכתב כי הן "מתנגדות למתקפה הישראלית רחבת ההיקף על איראן שהתרחשה לפנות בוקר. זאת, במסגרת ניסיונה של ממשלת בנימין נתניהו, בתמיכה גם מהאופוזיציה הפרלמנטרית, לגרור את האזור להסלמה רחבה עוד יותר מזו הקיימת היום. אנו קוראים לעצירת מה שנראה כיום כהתחלת מלחמה מסוכנת, שעלולה לכלול את כל אזור המזרח התיכון. אנו מתנגדים עקרונית לכל תוכניות ההתחמשות הגרעינית — במזרח התיכון ובעולם כולו, ללא יוצא מן הכלל — וקוראות לכל המדינות לכבד את האמנות הבינלאומיות שמטרתן למנוע מהעולם אסונות הומניטריים". עוד הדגישו בגילוי הדעת כי "ממשלת ישראל עלולה לנצל את המצב שהיא יצרה כדי לממש תוכניות מסוכנות עוד יותר ברצועת עזה ובגדה המערבית הכבושה".
ספק רב אם המתקפה הישראלית תוביל להשמדת פרויקט הגרעין האיראני. מדובר בפרויקט שהמשטר האיראני מקדם בהתמדה כבר ארבעה עשורים, ולא נראה שבכוונתו לוותר בקלות. מתקני הייצור הגרעני של איראן נמצאים בעומק האדמה, ולישראל אין יכולת צבאית להשמיד אותם באופן מוחלט. מהדיווחים בתקשורת הזרה עולה כי המתקפה הישראלית התמקדה בבכירים איראנים. אך מדיניות החיסולים הישראלית כבר נוסתה אין ספור פעמים במדינות שונות במזרח התיכון, והוכיחה את עצמה תמיד כחלשה וחסרת תוחלת.
ובזמן שנתניהו יוצא למלחמה מסוכנת באיראן, ההשמדה וההרעבה בעזה עוד נמשכת והחטופים עדיין נמקים בשבי. צבא הכיבוש גם הודיע על עוצר בערי הגדה המערבית הכבושה. חובה להתנגד להסלמה המסוכנת של נתניהו וממשלתו באיראן, כפי שהציבור החל להתנגד למלחמת ההשמדה על עזה. הסלמה זו עלולה לגרור את האזור כולו למלחמה מדממת וארוכה.
חובה להזכיר כי שלום ושגשוג לישראל, לפלסטין ולמזרח התיכון כולו ייתכנו רק באמצעות הסכמים מדיניים ופירוז הדדי מנשק להשמדה המונית, ולא עוד מלחמות וסבבים. דווקא בזמן שתופי המלחמה מהדהדים, עלינו לזעוק כי רק סיום המלחמה והכיבוש יביאו ביטחון.
