נכתב על ידי נירית לב ארי, חברה בוועד המנהל של עמותה להגנה על זכויות העובדים "קו לעובד".
בספר הילדים "עלילות המלך פרדיננד פדהצור בקיצור" של אפרים סידון, גוזר המלך גזרה על עמו: נאסר עליהם לבטא את האותיות א', ד', מ', י', ו-ו'. כשמגיעים תושבי הממלכה להתלונן בפניו, המלך לא מבין מה הם אומרים. "אבל לפי החוק נאסר עלינו לבטא את האותיות א', ד', מ', י', ו-ו'", מתמרמרים האנשים, "לכן אינך מבין אותנו. זהו אבסורד"!
מי שביקר בגינת לוינסקי ליד התחנה המרכזית בתל אביב השבוע, בוודאי תהה אם ממשלת ישראל הוחלפה באותו מלך טיפש ורשע, שגזר גזירות דרקוניות על נתיניו. בגינה, שלרוב משמשת כמקום המפגש המרכזי של קהילת מהגרי העבודה בישראל, החלה מנהלת ההגירה החדשה במבצע גירוש עצום בהיקפו. במסגרתו נעצרו עשרות מהגרים ואלו שלא הייתה בידיהם אשרה מתאימה, לא משנה מאיזו סיבה, נאספו והועלו אחר כבוד לאוטובוסים שלקחו אותם למחנה המעצר בקציעות. משם הם יגורשו, אם לא יתרחש נס, לארץ מוצאם.
ב"קו לעובד" יודעים כי רבים ממהגרים אלו הגיעו לישראל כחוק ובידם אשרות שנתנה להם ממשלת ישראל, שהזמינה אותם בעצמה לעבוד בתחומי המדינה. רוב המהגרים שמועמדים כעת לגירוש, איבדו את מעמדם החוקי בארץ בגלל תקנות דרקוניות שחוקקה אותה ממשלה עצמה שהזמינה אותם. רבים מועמדים לגירוש למרות שלא תמה תקופת השהייה שהוקצבה להם, ולמרות שחלקם לקחו הלוואות של אלפי דולרים על מנת לשלם דמי תיווך, כדי לזכות בכבוד המפוקפק לעבוד במדינת ישראל. את ההלוואות הם עוד לא ממש הצליחו להחזיר.
אותן תקנות דרקוניות, כוללות לדוגמה את האיסור על מהגרות עבודה להרות בתקופת שהייתן בארץ, הנחייה שניתנה רק בישראל ובסינגפור, ועל פי כל קנה מידה היא בלתי אנושית ומהווה הפרה גסה של זכויות אדם.
הנחייה אחרת שוללת את המעמד החוקי של המהגר או המהגרת אם התגלה שהם מקיימים יחסים זוגיים בארץ, או שיש להם קרובי משפחה מדרגה ראשונה.
קצרה היריעה מלתאר את כל המקרים השונים והמשונים שבעטיים מאבדים מהגרי עבודה את מעמדם החוקי בארץ, רובם ככולם הם תוצאה של תקנות אבסורדיות, שנועדו לזרז את יציאתם מהארץ על מנת שנואשים אחרים במדינות עניות ייקחו הלוואות בריבית גבוהה ויתנו אותם למתווכים ישראלים, שיביאו אותם ארצה, ואז יאבדו גם הם את מעמדם בגלל אותן הנחיות… אבסורד כבר אמרנו?
המבצע הנוכחי שהמציא המלך פדהצור בקיצור שלנו, יעקב גנות, ראש מנהלת ההגירה החדשה, עניינו גירוש מהגרים שכל חטאם היה שביקשו לעבוד ולחיות כבני אדם בישראל. מעבר לזיכרונות ההיסטוריים הקשים שמעלה גירוש העובדים הילדים ומשפחותיהם, ישראל אף מפרה את האמנה הבינלאומית לזכויות הילד, שהיא עצמה אשררה. זהו אות קלון למדינה שחרתה על דגלה את "כבוד האדם וחירותו", עיקרון המתגלה שוב כשווה לקליפת השום.
יש לקוות שגורלה של מנהלת ההגירה ושל יעקב גנות יהא כגורלו של המלך פרדיננד פדהצור, שירד מכס המלכות בבושת פנים לאחר שזעמם של תושבי ממלכתו התעורר, והם מצאו להם מלך צודק וחכם יותר.
