מדינת ישראל אשררה את אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד המטילה על המדינות החתומות את האחריות, כי לא תישלל משום ילד, החי בתחומן, גישה לשירותי בריאות. למרות התחייבות זו, החלה גם על ישראל, חיים בארץ אלפי ילדים שאינם תושבים, אשר אינם זכאים לטיפול רפואי חינם, למעט במקרי חירום. בין הילדים האלה – ילדים של מהגרי עבודה, ילדי עולים מבריה"מ לשעבר שמשרד הפנים מטיל ספק ביהדותם, ילדי פליטים ומבקשי מקלט ועוד.

לאחר מערכה ארוכת שנים שניהלה תמר גוז'נסקי, בעת שכיהנה כחברת כנסת, להכליל את הילדים האלה בביטוח הבריאות הקיים, הסכימה הממשלה רק להסדר מינהלי (שאינו חוק), אשר נכנס לתוקפו בפברואר 2001. לפי הסדר זה, הורים לילדים שאינם תושבים, רשאים לבטח את ילדיהם באופן פרטי במסגרת קופ"ח מאוחדת. הביטוח הזה מקנה לילד שאינו תושב סל שירותי בריאות, השווה לסל השירותים הניתן לילדים ישראלים. עם זאת, הסדר הביטוח  מכיל סייגים, התניות וחסמים, וקודם כל הצורך לשלם עבורו, ולכן הוא הותיר אלפי ילדים בארץ ללא כל זכאות לשירותי בריאות.

לפי נתונים שהציגה קופ"ח מאוחדת, רק כ-1,700 ילדים שאינם תושבים מבוטחים בקופת חולים מאוחדת במסגרת הסדר זה. עמותת רופאים לזכויות אדם (רל"א) מציינת, כי המספר הזעום הזה מוכיח, כי ההסדר הקיים אינו ממלא את ייעודו, ואלפי ילדים עדיין שוהים בישראל ללא ביטוח רפואי כלל.

הסייגים של ביטוח הבריאות המיוחד

הנה כמה מהבעיות, הפוגעות בזכותם הבסיסית של ילדים שאינם תושבים לשירותי בריאות:

• ההסדר וולנטרי: הוא מבוסס על אחריות ההורים לרישום ולתשלום, ולא על זכותו של הילד לבריאות, זאת בניגוד לילדי ישראלים, אשר זכאים לשירותי בריאות במנותק מתשלום ורישום.
• נדרשת תקופת המתנה של שישה חודשים לזכאות לטיפול לילדים אשר לא נולדו בישראל – תנאי הפוגע באופן מיוחד בילדי פליטים ומבקשי מקלט.

• הביטוח אינו מכסה טיפול רפואי במקרה של מצב רפואי, שתחילתו עוד קודם לכניסה לישראל.
• הטיפול הרפואי מותנה בדרישת תשלום גבוהה – הדרישה מהווה חסם כלכלי בפני משפחות מהגרים. כמו כן, ההסדר נעדר מנגנון פטור או הנחה עבור הורים חסרי אמצעים.

• ילדים פלסטינים, החיים בישראל, אינם זכאים להיכלל בהסדר.

• ההסדר אינו מהווה מענה לקטינים השוהים בגפם בישראל ולכן אין מי שישלם עבורם את דמי הביטוח.

עתירת רל"א

בנובמבר 2007, שבה ודחתה ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק בעניין זה, שהפעם הגיש אותה ח"כ דב חנין (חד"ש). הצעת החוק נועדה לקבוע את זכאותם של ילדים הנמצאים בארץ ליהנות משירותי בריאות ללא קשר למעמדם החוקי של הוריהם וללא אפליה לעומת ילדים תושבי הארץ, זאת תוך הפעלת הסדרי ביטוח הדומים באופיים לביטוח ממלכתי. הצעת החוק נדחתה ע"י ועדת השרים בטענה, כי ההסדר הקיים הינו מספק וכי ביטוח בריאות ממלכתי לילדים שאינם תושבים עלול לעודד "תיירות רפואית".

נוכח המצב הקשה של הילדים והסכנות האורבות לבריאותם, הגישה רל"א עתירה לבג"צ בדרישה להכללת כלל הילדים, השוהים בישראל, במסגרת ביטוח בריאות ממלכתי.

בשל מספרם הרב של הילדים שאינם מבוטחים, ממשיכה רל"א לקיים מדי שבוע מרפאה פתוחה, המיועדת לילדים חסרי מעמד. בשנת 2007 ביקרו במרפאה הפתוחה של רל"א 470 ילדים שאינם מבוטחים. ב- 2008 עמד מספר הילדים הלא מבוטחים שטופלו במרפאה על  340.

השאלה של הספקה שוויונית של שירותי בריאות לילדים היא שאלה עקרונית ומעשית. מדינת ישראל, בהציבה סייגים ומגבלות על שירותי בריאות לילדים שאינם תושבים, מטילה למעשה  על ילדים את האחריות למעשים ולבחירות של הוריהם ונותנת הסכמתה לכך שתנאי חייהם, הקשים ממילא, של ילדי מהגרים יתבטאו גם באי-נגישותם לשירותי בריאות.